לפני שנתיים. 16 בספטמבר 2022 בשעה 5:06
השלב בו מתחיל להיות קשה.
קשה לשסתום של הושט להישאר סגור אז שלום לצרבת.
קשה לעשות סקס.
קשה לגוף לסחוב.
קשה לישון לילה רצוף.
קשה לסבול בני אדם.
קשה לסבול הערות.
קשה לגב ולאגן על אף ההליכות היוגה.
אין לי ימי חופש בכלל, כי הבוס שלי "לארג'" נותן לנו 12 ימי חופש בשנה ובערבי חג מוריד לנו יום מלא.
החגים מתקרבים ואיתם המחשבה שאם לא אעבוד אכנס למינוס גדול יותר לפני חופשת הלידה....
מצד אחד רציתי לבקש לעבוד כדי שלא יקזזו לי בשכר, מצד שני אני חייבת מנוחה.
אני לא חושבת שאחזור לעבודה שם.
זה כמו להיות בסיר לחץ שפרעה מערבב ובני ישראל מתבשלים.
ובנימה אופטימית זו... אני מחכה לראות את הקטנה שלי.
אומרים שהיריון שווה את זה.
אז אני ממשיכה לחכות.
