הפינה שלי

כשהתינוקת שלי נולדה, כמו כל הורה, חתמתי חוזה עם הפחד. 

סבלתי מדיכאון אחרי לידה, בכי וחוסר יכולת הכלה של היעדר שעות שינה. 

עכשיו אני גם אמא וגם עובדת. זה נהיה יותר מאתגר. 

להגיע למשרד לחוץ אחרי לילה לבן-אין קשוח מזה.

הגוף שלי לא מקבל את זה, אז לפינוק קיבלתי סטרפטקוק ועכשיו עלה לי חום.

היום כמו טירון צעיר הלכתי למשרד של הבוס והתייעצתי איתו בנוגע למשהו.

הוא ענה לי בשאלות חזרה ולא ידעתי איפה לקבור את עצמי. 

לפעמים אני מרגישה שאני קורסת. פיזית ונפשית. 

דווקא בימים כאלה אנשים מוצאים זמן לשאול אותי: "לא בא לך עוד אחד?".

תמותו.