לפני 5 שנים. 14 במרץ 2019 בשעה 23:34
שוכבת במיטה וחושבת לעצמי איפה הייתי לפני ארבעה חודשים ואיפה אני היום.
אם היו מספרים לי על הכלוב. הייתי צוחקת ואומרת שאין מצב בחיים. מצד שני מאז שהתחברתי לכאן קשה לי לדמיין את החיים שלי בלי לכתוב שטויות בבלוג או לפזר לייקים.
גם אתה מופיע במחשבות שלי.
לפעמים גם אני מתגעגעת.
זוכר שאמרתי לך שאני יכולה לחיות את החיים שלי בלעדיך? הנה, אני חיה אותם. אמנם יש לי ימים קשים, אבל חיה.
אני לא שבורה, אך גם לא חזקה כמו תמיד.
אתה כמו רוב האנשים, שורט, חותך ומשייף.
ואני? בסוף אהיה זכוכית מבריקה.
