פגשתי את ז*** במהלך התואר.
המפגש הראשוני שלנו היה במחששה.
היא מעשנת סיגריות דקיקות מסוג ווג. אישה עם סטייל.
הייתה אחת הנשים החכמות בכיתה אך לא בין הצעירות. הייתה סביבות גיל 48.
כשעמדנו במחששה היא הסתכלה על הגוף שלי ואמרה: "מבנה הגוף שלך דומה למבנה שלנו".
לא הבנתי אם ההשוואה שלה טובה או לא.
לימים יצאתי עם מישהו שש שנים. הוא התחיל ללמוד מדעי המחשב והקשר היה נראה מבטיח...עד שיום אחד הוא פגש את ש** מהמכללה וכמו כל בחור חסר ניסיון מיני התחיל לרייר.
לא עברנו לגור יחד והוא ניסה לעשות לי שיחה נוסח "בואי נעשה הפסקה. כל אחד יהיה עם מי שהוא רוצה".
נפגעתי ממנו. את הטיול אחרי הצבא שלנו עשינו יחד.
התרגלתי אליו ולמשפחה שלו. אהבתי אותם.
בתקופה הזו ז*** באה לבקר אותי (כשגרתי בבית הוריי) וירדנו למטה לעשן סיגריה. עברו מאז לפחות חמש שנים.
ישבנו וקישקשנו עד שהיא קטעה את השיחה ואמרה לי: "את יודעת בתחילת התואר זהרת ועכשיו את נראית אחרת". "לא מאושרת".
כשהיא אמרה את זה התחלתי לבכות.
לא הייתי במצב של לעצור את זה. סיפרתי לה עליו...
היא מבוגרת ממני בערך ב-25 שנים אבל צעירה מהרבה נשים שפגשתי בגילה. בכלל רוב החברים שלי מהתואר היו מבוגרים ממני לפחות ב-20 שנים. DDLG יש שיגידו.
היא אמרה לי : "תעבור עליך תקופה לא פשוטה. זו האהבה הראשונה הרצינית שלך. אבל אני רוצה שתזכרי דבר אחד חשוב בחיים שלך....
המעז הוא המנצח".
אז לא האמנתי לה. היום אני מבינה כמה היא צדקה.
או שהיא טעתה ואני הפכתי לחסרת תחושה.
