פעם כתבתי כהלצה -
"את רוצה גבר שולט? תשלטי בעצמך אשה"
הרעיון היה להצחיק, אבל כמו שאני אוהב גם להעביר מסר אמיתי.
ההבנה ששליטה נובעת מבפנים ביני לבין עצמי קודם כל.
ההבנה שזוגיות נובעת מבפנים, זוגיות עם עצמי קודם כל.
כשאני מחובר לעולם פנימי שמקביל לחלוטין עם איך שאני מנהל את העולם החיצוני שלי אני יכול למצוא את הדמיון בין איך שאני מתייחס לעצמי לאיך שאתייחס לאחרים
כשאני הוא המישהו שהכי קרוב אליי, הגיוני שאנשים שאקרב אליי אתייחס אליהם בצורה דומה.
כשאני רוצה להיות תקופה ללא מערכת יחסים אני קורא לזה לחזור למונוגמיה עם עצמי - לדבר לעצמי בסקסיות ובמחמאות, ללטף את עצמי, לשאול אותי מה אני רוצה לעשות עכשיו מה בא לי?
אני מאמין שאדם שחי בזוגיות טובה ורגועה עם עצמו יוכל לתחזק זוגיות דומה או קרובה לזה עם זוגתו.
ובשליטה כמו בשליטה הצורך הוא הדדי כלומר יש בי חלקים שרוצים להישלט ויש בי חלקים שרוצים לשלוט, והם מכירים אחד את השני זה הקטע.
בשבילי לעשן קנאביס היה להישלט
הצורך הזה שלט בי.
עיכב אותי וכשניסיתי להתנער ממנו לא הצלחתי
ומה קורה כשנשלט מנסה להשתחרר ולא מצליח כי אין לו כלים נכונים?
הוא בסוף מתייאש.
אז נתתי לצד הזה לשלוט...
-
שלשום הפסקתי בפועל לעשן קנאביס אחרי שנה של עישון 30+ ג' בחודש.
זה לא התחיל שם,
ההחלטה נבנתה אצלי קומה אחר קומה במשך כמה שנים, מתוך התבוננות בהרגלים שלי והבנה שממקום של עישון קנאביס כהצהרת חופש של לעשות משהו שאסור, הוא לאט לאט הפך למקום של עול, של קהות רגשית, של דחיינות ועננה כללית על החיים שלי.
המשכתי לעשן לכל אורך התהליך - בכוונה
וככל שהמשכתי לעשן בהתבוננות - ממש רשמתי שעות שבהם עישנתי ומה עשיתי - גיליתי כמה אני נהנה להישלט ע"י ההרגל הזה של להיחנק בגרון כואב, של להיות חלש וחסר חדות, של להיות נשלט של הקנאביס.
ככל שהתבוננתי בהרגלים שלי הבנתי שהצד הנשלט הזה בעצם שולט מלמטה - הוא כביכול צריך משהו אבל הוא עושה אביוז לשאר המכלול שהיא הנפש והזהות שלי.
הבנתי שהסטלה כבר לא מרגשת אותי או מייצגת חופש כי יש לי רישיון וזה ממזמן כבר לא טאבו.
הרבה מכלל התובנות האלה הגיעו אליי בזכות הטיפול שאני עובר כבר שנה.
ואז, לפני שבועיים החלטתי להפסיק.
החלטתי שבראשון הקרוב אני מפסיק.
בום חד משמעי,
במוצאי שבת קראתי לאחיין שלי אמרתי לו שיקח את כל הבאנגים השקיות של הרפואי המקססה המאפרה הכל הכל הכל, ואז הסתכלתי על החדר שלי שוב ותחושת הקלה וחופש התפשטה לי בלב לחלקיק שנייה
זו הייתה תחושה ממש חולפת אבל היא נצרבה לי חזק כי לא ציפיתי להרגיש ככה מיד.
גיליתי שעם רצון להתקבל לקהילה טיפולית שדורשת שתן נקי בשלב הקבלה ומייצרת לי תמריץ חיובי אני לגמרי יכול להימנע מעישונים במקום תמריץ של פחד - שלילי.
אני מסוגל לשבת עם חברים יום אחרי שהפסקתי לעשן כשכולם מעשנים ומסתלבטים ואני איתם לחלוטין ללא רצון פעיל לעשן ל-ח-ל-ו-ט-י-ן
כן קפצו לי לראש ההרגלים להושיט יד לשאכטה אבל היה לי ממש קל להיזכר שאני כבר לא האדם הזה, אני כעת אדם חד וחי, כן כן חיים זה מה שהרגשתי שחזר אליי.
היום בבוקר סיפרתי לחבר מעשן שאני חוזר לעצמי ומעוניין לעשות תואר במשפטים בפתוחה, הוא הסתכל עליי בקנאה ואמר בקול כואב..
"אני כ"כ מקנא בך, אני יודע שאני יכול לעשות כ"כ הרבה יותר ואני פשוט לא יודע איך להפסיק"
- גם בחלום לילה קודם חלמתי שאני מעשן בטעות כי שכחתי וממש מתבאס, אני מניח שזה משקף את הרצון שלי להתנקות מכל ההצטרכות המיותרת לי הזו.
הגמילה פיזית קשה - גלי חום, אגרסיות(קינקי רצח), קוצר רוח, רגשנות קיצונית, חוסר תיאבון(חצי פיתה שווארמה ו2 כוסות סיידר ב48 שעות), צורך בתנועה
- מישהי סיפרה לי שיש לי אריה אבולוציוני בראש שאני רוצה לברוח ממנו כשאני בחרדה ולרוץ זה עוזר, אז רצתי אתמול בחולון והיה מאוד מוזר ב2 בלילה לרוץ בשכונות שאני לא מכיר אבל היה מדהים - תודה לה ולי.
- המצב משתפר לאט לאט ככל שעוברים הימים אבל מדי פעם אני הופך לגוש זעם וחרמנות... זו האמת אפיזודה ממש חדשה לי וזה כיף להרגיש חי
בובי אמייזינג שלי גם עשתה לי מיינד פאק לראשונה שעבד כ"כ טוב שניתקתי לה את השיחה מעצבים - לא קרה עד כה😊😻
כמובן שהתקשרתי אחרי דקה לאחר שחזרתי לעצמי וניסיתי להיאבק בקושי במילים שלה... כשהיא התענגה על המאבק שלי זה שיגע אותי יותר הסדיסטיות שלה הטריפה אותי וגרמה לי לרצות להילחם עוד יותר כמובן מופעל רגשית וחסר אונים... יופי לך מותק ממש. 💘
קראתי לפוסט הזה גיבור כי לעשות גמילה במעצר בית בסביבה שמשתמשת זה אחד הדברים הקשים ביותר להצליח בהם בשביל אדם מכור... וזו לא שמחה מוקדמת כי חיכיתי כמה ימים עם הפוסט הזה
תמונה לא קשורה
