ㅤㅤㅤㅤㅤㅤㅤ

כמות הפעמים ששיניתי את הסטטוס בעשרות הפוסטים שלי בבלוג הזה מוגזמת אפילו לטיפוס נזיל שכמוני. 

למעשה אני מזהה אצלי יחס ישיר בין תחושת הפומו וקטנות האדם שאני, לתחושת הביטחון שלי להיחשף - ככל שזו האחרונה יורדת ככה הראשונה עולה, והפוך.

הרבה פעמים אני תוהה אם אני כותב פה פוסטים בשבילי באמת כמו שאני מספר לעצמי או שאולי אני מטפח חלום בסתר, מסתיר מעצמי שאני מייחל שמישהי אמיתית תקרא את זה ותתאהב בלב שלי שאני שופך פה,

מצד שני מי שהכרתי מפה לא הייתה הדבר הזה שאני מחפש, הן היו מדהימות, יש לי קארמה מדהימה אבל אף לא אחת מהן הייתה הדבר הנכון הזה שאני מאמין שמחכה לי. אז לא חושב שאני ממש מאמין שתגיע מפה זו שאני מחפש. 

וכיום אני פשוט ממשיך בדרך שלי וכותב לעצמי (?) את כל המחשבות האלה מנסה לעשות סדר בעולם הרגשי המורכב הזה כשהכתיבה הופכת למדע קוונטים בו עצם האומדן של האובייקט משנה אותו. 

----

אתמול לחשתי לחברה קרובה באוזן: 

"יש בנו כבני אדם הכל, כלל הרגשות המשיכות והדחיות. ואשרי מי שמבין שהכל בידיו, לייצר ליצור ולצייר את העולם שלו בבחירתו ככל שיגביר חשק כזה או אחר למה שמיטיב איתו" 

היא הרטיבה וגמרה יותר מאוחר בכף היד שלי תוך כדי שאני מתבונן בה בסקרנות איך הגוף שלה מתעוות כשהאורגזמה הכתה בה גלים גלים. 

- אני לא מוצא טעם לעשות סקס מלא כשאני לא מרגיש לייק איט עם זאת לענג ולעשות טוב לזולת זו תמיד הייתה אחת ההנאות הגדולות שלי 

I'm a giver... Sometimes I just give up, as a way

to give some to myself 

----

תמיד ידעתי שאני מיוחד, רוב החיים ניסיתי להכחיש את זה ביני לבין עצמי. אבל החיים מורה סבלן חיכו לי בכל צומת ומסלול שבחרתי הציגו לי את הפער ביני לבין מה שאני מכיר ויודע,

לדוג':

התחתנתי פעמיים בחיים,

פעם אחת עם בתולה כשאני בתול, זה נגמר אחרי עשור כשהיא מבקשת גט. 

בפעם השנייה התחתנתי עם עובדת מין כשאני אסיר, זה לא נגמר עדיין כי היא מסרבת לקבל גט 

הפערים פה מאוד קיצוניים, כמעט כמו מנעד ההצלחה וההפסד שחוויתי בחיים, מנקודה בה הרווחתי עשרות אלפים בחודש למצב בו אני נתמך לחלוטין ע"י ההורים שלי ללא יכולת השתכרות בסיסית. 

מכאן אני מסיק

שאם אני רוצה לחזות את העתיד על סמך העבר שלי אני צופה לי חוויות מאוד עמוקות בעתיד, ובצירוף הניסיון שאני צובר כבר כמה עשורים להכיר את עצמי ואת הזולת לנגדי, הייתי אומר בזהירות שאני אהיה בסדר ולא אעשה טעויות מהסוג שמפיל לקרשים. 

אני מחכה הרבה שנים וקשה לחכות כ"כ הרבה, אבל היכולת לשאת נקראת סבל-נות

סבלנות לעצמי = היכולת לשאת את עצמי

----

בזוהר כתוב שיש לו לאדם שני זיווגים

זיווג עם נשמתו 

וזיווג עם אשתו 

אני מניח שהזיווג השני מגיע נכון ומספק יותר אחרי הזיווג הראשון.

אלו סדרי עדיפויות ששמרתי עליהם פעם לפני יותר מעשור ונשכחו ממני במרוצת הדמיונות והפיתויים. אבל מדהים שאפשר להיזכר ככה בחדות במה שהייתי פעם. 

אכתוב על זה סיפור ככל הנראה.