הצל שלי ואני

תמיד הרגשתי צורך להתעמק בכל סוגייה או משימה שמגיעה לפתחי. עם זאת, הקלתי הקשתי[מסתבר] על עצמי בפלפול מצטדק שזה "לא בהכרח בר יישום" ע"פ רוב כי נה! צריך לתקתק, ולמלא הספקים, והזמן משחק תפקיד ראשי בלה בלה.. וצריך לרוץ ולרוץ. בעיקר אחרי הזנב של עצמנו..

אולי במהותי אני סינטקסית ? 🤔

או יותר טיפוס אבסטרקטי לו תשאלו את מכריי😏.

לעתים קרובות דווקא מה שאנחנו לא רואים הוא הפקטור שישפיע על ההחלטה שלנו כי אינטואיטיבית אנו מובלים 'כנראה' בדרך הנכונה.

אמנם "אמפירי" הוא לא, אך הוא מרגיש לנו נכון.

והקונטק ביניהם(אינטואיציה ואינסטיק) תפוס בקשר גורדי-

כי לו רק נצלול לעומק, נפזר את הערפל וניתן מקום של כבוד לתחושות שלנו, מימילא הבהירות תגיע ואיתה החלטה מושכלת ונבונה.

מסקנה:

תפעילו את שריר המוח. יבטטות😘 .

תחשבו.עדיפות לתנוחת "ינעל העולם"👇 .

זה משדרג את היצירתיות.

תסכול קיומי

היא היתה מתעוררת בבוקר
ורגע אחרי כבר רוצה לטמון שוב את הראש בכרית המלטפת.
לא.לא בגלל עייפות כרונית.גם לא מפינוק.
"משמעות".
הייתה חסרה משמעות ליום שבפתח.
כבכל יום יש לציין.
המוכר והידוע מאלץ אותה להישאר במתכונת הנוכחית, במרחב הבטוח.
לא לשנות.לא להסתכן.לא להעז.
יום ועוד יום ועוד חודש ועוד שנה.
מנגנון הגנה הישרדותי של המוח חרף הסיכוי לשינוי חיובי.

שינוי עכשיו
ובוקר אחד היא מחליטה לשים לזה סוף.
והטריגר? הצלחה שהיא רואה סביבה וידיעה ברורה שהיא לא נשארת מאחור.מונעת את הניאורוזה הממתינה בסוף מסלול התסכול.

אז היא התחילה לקרא, לאמץ מודלים מוצלחים מוכחים, וללמוד כדי לייצר עתיד מותאם לחלומות.
כי זה אפשרי.חייב להיות.

לפתע הכל הפך נהיר וברור.
כי כשיש ספק, אין ספק.
עושים שינוי! וישנה דרך סלולה.

"שאיפתו של האדם לפשר עלולה גם היא להתקפח מחמת תסכול"
[ויקטור פרנקל]

הסתכול ממנה והלאה מעתה ואילך.
הוא שייך לעבר.אי שם.

היא כבר לא קוברת את עצמה בהדחקה שמלווה בהאשמות הסביבה אלא מביטה במראה.
מבינה בעומק התודעה שהכל תלוי בה
והאחרים? הם לא רעים.לא משפיעים.המציאות שהם רואים, היא בעייינים שלהם. רק שלהם
אני , זאת אני.לא הם.(מטה מודל בשיטת nlp)

היא מייצרת לעצמה הרגלים אפקטיביים(זאת ועוד בספר שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים) שאת תועלתם לא ניתן למנות ומבינה שהמציאות היא לא בהכרח כפי שהיא רואה אותה ולראשונה היא באמת פתוחה רעיונית לקבל דעה שונה ולהכיל אותה. ואפילו, שומו שמיים, לאמצה.

במשפט:

דטרמיניזים פר אקסלנס.
הווי אומר שאירועים קודמים שהיא חוותה בחייה עיצבו את הוויתה, את מי שהיא.
אבל היא לא נכנעת לתכתיבים, no more.
ועם למידה התפכחות והתובנות שבדרך היא מייצרת שינוי רדיקלי.במהות.בתפיסה.בחשיבה.ומימילא גם באישיות שלה שמתעצמת מתחזקת ומתפתחת ובעיקר, מסיבה לה משמעות, יישוב הדעת ושמחה🧚‍♀️.

🏅

כששולטות ושולטים פונים אליי ומבקשים להשתרמט.

להיכנע לרגליי.

מתרחש אצלן/ם במיינד אדפטציה לסיטואציה וסוויץ של 180 מעלות בהבזק של רגע.🦴👅

התפיידות השליטה כמו באפקט אטומי.

עבורי, זאת תחושה רוחנית.

כמעט מאגית. מטפיזית!

אז נסעתי אליה עם פרפרים בבטן התחתונה

מפגש רבעוני בממוצע עם יזיזה טרנסית לוהטת שלי

משתוקקת להרגיש את הז** שלה עמוק בגרון ולצבות לה באחוריים ולנגוס.

נכנסתי ברגש לארמון המלכותי שלה שלאחרונה מתהדר בבריכה חלומית דנדשה.

וכמו תמיד פוגשת במבטה המורעב והמשתוקק.אליי ולגופי.

אנו מדשדשות לנו חבוקות לסלון תוך כדי התעלסות ונשיקה צרפתית לוהטת והנה על הספא ממתינה לה עירומה בחורה מלאונת מינית ועסיסית שפוגשת בי לראשונה ומיד מריירת מכל החורים שלה ועיינים שצועקות לי "בואי -אליי- כוסית-כעת- אני-לא מסוגלת-להמתין!"

ושרמטתי אותה כמו רחב הזונה.בחיי.

והיא הייתה נפלאה, רכה, קינקית, מתוקה, וטעימה. 

והמפגש הזה היה הבזק טהור של בום💥 וקליק  Immediate שסימל את תמצית האנטיתזה של היכרויות שרוקמות עור וגידים באתר כזה או אחר ומתממשות לעיתים רחוקות/אחרי סחבת ברמת השלמת סלילת הרכבת הקלה בגוש דן רבתי..

• ציור; אנכי, addicition
• השראה; האריה החטוב המוכשר
• על הציור; דמות המסמלת בעייני - דומינה.

עצמות הלחיים, האף, המבט, האודם הכהה.והעומק.

אני כאן לערך כשנה

וכמות מאונני ומאוננות-(בעיקר) מקלדת שפגשתי כאן יכולים למלא את כל תל אביב רבתי כולל מקומות התעסוקה.

א/נשים אשכרה מזבזים חודשים שלמים בחיזור עיקש וסיסטמתי אחריי רק בשביל להשתפן ברגע האמת.רחמיי.בחיי.

כי אם חשקה נפשם בפולחן וירטואלי, אני לא הכתובת.

ואין, אין בי כעס. כעס זה לחלשים. יש בי חמלה.עליהם. וקצת, קצת עליי.

כי הזמן שלי מדוד ויקר. הזמן בלתי הפיך ונעלם..

ובקצב הזה, אני הולכת.. ומתרחקת מכאן.

וזאת הייתה התפרצות מעודנת שלי ביצ'ס.

תרגישו חופשי לדמיין אותה בגירסה האסרטיבית שלי.

אני רואה שיש בכם סקרנות

עובדה, אתן/ם כאן.

"סקרנות היא התנהגות אשר מניעה מחקר ולמידה. הסקרנות נחשבת תופעה מולדת. לא ניתן לסווג את הסקרנות כאינסטינקט, משום שאינה דפוס פעולה קבוע ובלתי גמיש, אלא יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ורבות"

[ויקיפ']

אז עליתי על לבוש הנסיכה הוורודה בעלת הכנפיים

נכנסתי לדמות, וזה השתלב נהדר עם הז***.

המראה המשתקף ומגע הבד עוררו את החושים

וגלגלי המוח מהר נעים

במחשבות על ממלכת הקינקיים

יציריות מיניות ומה שביניהן

אימביוולנטיות ודינמיות מפוארים-

(ש)יכולת תנועה ומרחב מאפשרים  

(ו)את יכולת ההנאה מעצימים וממקסמים

מאפשרת להיכנס למגוון דמויות ולחוות יותר טעמים.

אז...

כנסו, כנסו לגלקסיה שלי, אתם המסוקרנים,

כי כאן, כאן לא יוצאים מופסדים.

מילה של אדיק. אהובים.

💝

שעתיים, שעתיים הקרבתי את עצמי לאלילת השמש

כי סופ"ש בלי הצריבה הממכרת, הוא לא סופ"ש

והתוצאה;

💋

אתם.שניכם.

איך שאתם עירומים.מופשטים.

בואו מתוקים, התקרבו אל עצמכם וזולתכם

תיכף, תיכף אני מפעילה אתכם בדסמ"ית בשילוב מטה- דיסציפלינה בתהליך ניכוי החסמים, הסטריאוטיפים החרדות והאין אונים. רציתם להפוך ליחידה אחת לא? יחידה רעבתנית ונוטפת מיניות.

אז זאת הדרך ילדים שלי.

אצלי תטופלו במיקס ייחודי: הן בפן השכלי/קוגנטיבי והן בצד הרגשי/לא מודע, ובכך תתרפאו.

מכל חליי המערב.מהחידלון.מהאפסיות.שלכם.עמוק בתוככם.

ורק אז, רק אז תהפכו שלמים, ומימילא ל"זוג".זוג שהוא אחד.💞

"וכן צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון, ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז"

[משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים]

אה, אתם רוצים איתי סשן?

אממממ🤔

נו טוב. גרידים שכמותכם.💝

הנה אני מתפשטת.לא לגעת!

#כפרעליכם#

כן, שהעיטורים יקשטו את הביקיני בחלק התחתון.הקידמי רק.מאחור עדיף לכסות כמה שפחות..

והחוטים השמשתלשלים הזהובים, אני רוצה אותם ביבוא אישי מפטימה בשוק המערבי במרקש. כן רוצה דווקא אותה. בגלל התחת.

כזאת אני.קפריזית.

בדיוק בגלל זה אני שופכת עלייך דולרים דרלינג, כדי שתהיה לך מסוגלות לספוג אותי + ההתייפיפיות שבי בלי להקיא על עצמך.

וכן אני יודעת שאני צבועה בצבעי החמאס.שקט!

ואני, לרגע מרגישה קים ק.

*הפנים שונו , הקרדיט לאפליקציית faceapp.