לו יכולת לראות אותי, את כל המכלול, את מי שאני,
את האימביוולנטיות שבי
את הצד הנשי שמבווה חלק אינטגרלי באישיות שלי.
הייתי הרבה יותר מְרוּצָה
ובעיקר בעיקר שלמה, ובטוחני שגם אתה.
שורף לי שרק בעת חולייך -שהכניע אותך-הרהבת עוז להתגאות בי,
חרף הדרך השונה בה בחרתי.
מבחינתי משול ל"מים צוננים על נפש עייפה"
כמו אישרת לי שאהבתך אליי אינה בדבר תלויה.
הו, היית משלמת הון רק כדי לשבת איתך כעת לשיחה.
אבא, היית אבא אגדה!
היית פשוט מופלא
ובכל פעולה שלך השארת חותם נתח מהנשמה
וגם כשטעית, הדרך הייתה רצופה אהבה.
ובעת הזאת
עת הדנימיקה,
תקופת תהפוכות וטלטלות
הסתגלות והתחלות חדשות
אני מתגעגת נורא💞
כי אין, אין תחליף לעיניך עיני הנמר הירוקות היפות הטובות
למבטך החודר לבבות
היורד לחדרי בטן
המפלח והמשבר חומות אבן
המרכך הממיס כל נגף
לעצה נבונה מלאה בחן.
אך ההתרפקות על העבר לבדה אינה מספיקה, ומעקרת את החשיבות העליונה- הלא היא יישום והטמעה בחיינו האישים- מתוך מורשתך
ועל כן בחרתי שתאיר היא לי את הדרך הפתלתלה,
שתכוון עבורי ותנגיש(כמעט) כל אתגר - לדרך הקלה
ועל כך ברצוני לומר לך אלפי ורבבות פעמים - תודה.
שלך לנצח❣