לפני 7 שנים. יום שישי, 25 באוקטובר 2019 בשעה 9:31
האיש,
והאישה הנולדת בחבלי לידה, מתוכו, מדמותו-לא במקומו- ביזע, בדם, באפילה, בדממה. דממה זועקת.
וחיה בשלווה.
איתו, בגופו, האחד.
"דע כי יכולים לזעוק בקול דממה דקה
זעקה כל כך גדולה, ואיש לא יישמע"
וזאת אני, וזה אני, בציור ובתיאור.
ואם קיימת אוטוביגורפייה ברמת המקרו, אזי הינה מונחת לפניכם.