לפני 3 שנים. 31 באוקטובר 2021 בשעה 23:10
אפילו שעון החורף על שעתו הנוספת בליל זה לא אפשר לשאון המילים להניח לי לנוח .
השיר הזה המושר עי הפרברים התנגן באזני בלופים והותיר רצועותיו במעגלים כמו בתקליט ויניל שחור של פעם..
33.3 מחט נקיה וזרוע אחת מורמת ומונחת בדיוק רב על הרצועה הנכונה.
מחלקת ממנו כאן :
מכל השתיקות אני אוהב את שתיקתך שהיא יפה שהיא סולחת
ללב קולחת כמו היתה היא דף משיר
ללא מלים,
עץ נשיר ללא עלים
שתיקה של אהבה.
מכל הצחוקים אני אוהב רק את צחוקך
שהוא פורץ ומתבדח
ללב נוגע כמו היה הוא פרח חן
עדין ורך, ללא מגן,
צחוקך שלך
הוא צחוק של אהבה.
מכל הדמעות אני אוהב את דמעתך
שהיא רכה ולא תובעת
כמו יודעת את הסוף המתקרב
שלום שלום,
לב אל לב דמעת חלום
דמעות של אהבה.
אני אוהב אותך בשקט כמעט בסוד
רק עוד ועוד ממך לצקת אל תוכי
רק עוד ועוד.
