החיים על סף תהום

לאור עניין החוקים והגבולות של הימים האחרונים החלטתי ליישם זאת ולכתוב רשימת חוקים כדי שיהיה ברור מה מותר ומה אסור, להן החוק הראשון.

אסור לך לגעת בחזה המושלם שלי!

אסור לך לגעת החזה המושלם שלי ובכל פעם שתיגע תחטוף סטירה מצלצלת.

אתה חייב ללמוד בדרך הקשה והכואבת שהחזה שלי הוא מחוץ לתחום שלך.

ההשתוקקות שלך לחזה שלי לא רלוונטית, זהו שטח נוסף בי ששייך לאחרים ולא לך.

ישנם שני מצבים בהם תוכל לגעת בו

1.     כאשר אני אומרת לך, לרוב זה יקרה שאני רוצה לגמור.

2.     כאשר יש עליו שפיך של גבר אחר ואתה נדרש לנקות אותי, אז כדי שהעבודה תהיה יסודית תוכל לגעת החזה.

כל ניסיון פתטי שלך לגעת בחזה המושלם שלי יגרור סנקציה חריפה ייתכן וסטירה חזקה על יידי או סטירה מזין או סטירה מדילדו הכל תלוי בזמינות באותו הרגע.

על החתום הנהלת קן הציפורים תהום 

לפעמים אני מבולבלת, בא לי שתזיין אותי ועדיין תהיה נעול, בא לי לשלוט ולהישלט, להכאיב ולהרגיש.

לפעמים הבילבול חושף אותי במקומות שרציתי להסתיר.

לפעמים הבלבול מתנקז לריק שחור שאין בו כלום.

לפעמים אני מבולבלת ומבלבלת.

אבל אני הכי אוהבת לגמור שאתה נעול.

אני כל כך מתרגשת בכל פעם שאני רואה את הזין שלך נעול בחגורת הצניעות המהממת שרכשת עבורו.

כאשר אני רואה אותך נעול אני מרגישה מאד מיוחדת שעבורי אתה מתמסר ונועל את עצמך כדי להיות הבעלולי המושלם שלי.

יש בפניך כמה אתגרים לעמוד בהם והיום ביצעת לשביעות רצוני המלאה את האתגר הראשון והוא להתמסר לחלוטין לעונג שלי.

והאתגר הגדול מכולם הוא להתמיד עם הטריינר נעול חודש שלם ברציפות.

מצפה לנו חודש סוער במיוחד,

אוהבת אותך מאד

המלכה ❤

חגורת צניעות חדשה מותאמת בעיצוב מיוחד עבורי

וכבר נכנסה לשימוש

שלמות 🧡🧡🧡

אני מאד אוהבת לשחק במשחקים.

ואני עוד יותר אוהבת שיש לי רעיון ויוצרת ממנו משחק שגורם לי לצחוק ממנו.

הכל התחיל שלפני כמה חודשים ראיתי משחק כזה באחת מחנויות הסקס המקוונות והמוצר לא היה במלאי והמון זמן שהמוצר לא היה במלאי. חיפוש מעמיק ברחבי האינטרנט העלה שהמוצר לא קיים בשום מקום במלאי ושאני יכולה להיפרד מהמחשבה שאוכל לשחק בהשחלת טבעות קינקית.

לפני כמה ימים החלטתי להיות יצירתית יותר ולגרום לזה לקרות וכך מצאתי פלאג מתאים וטבעות מכפר גלעדי וקבענו דייט ליום שישי.

לפעמים אני חושבת שאני ממש בת מזל שיש לי את העבד הכי מושלם בעולם והוא מיד נרתם למשימה ונשכב בצורה מתאימה על ההדום כדי שהפלאג יהיה בזווית המתאימה אפילו שהתנוחה לא נוחה עבורו ואחרי שהוא קרצף את הבית לכבוד המאהבים שלי וכך שיחקתי והיה מאד משעשע.

לאור הפאן של המשחק ולאור הרצון שלי לחלוק דברים טובים עם אנשים מיוחדים, אני פותחת הזמנה גם לנשים וגם לגברים שמעוניינות לבוא לשחק.

בכל יום בא לי קצת למות

לפעמים יותר ואז יוצאות דמעות בקלות ולפעמים פחות ועובר יום נחמד אבל אז צפות מחשבות ואיתן הדמעות ואז אני כבר לא זוכרת אם היום זה היה היום של היותר או הפחות.

ייתכן שאני מחלימה ואולי אפילו גם די טוב אבל זה לא משנה שבכל יום בא לי קצת למות.

הסגר הנוסף שגזרתי על עצמי לאחר הסגר שהיה ואחרי כל השנה הזויה הזאת ואולי הסגר שיבוא כאשר אחזור ללכת ושוב בכל יום בא לי קצת למות.

אני מרגישה שאני מתפתחת עצבים מברזל, היכולת להיות סבלנית כלפי הסביבה ובעיקר כלפי עצמי ועדיין בכל יום בא לי קצת למות.

בכל יום שהלב מוצא עוד דמעות וסוחט אותן על הריסים, הלחיים ואני לא מאמינה שיש בי כל כך הרבה כאב ועצב ושבכל יום בא לי קצת למות.

זה חרא התחושה הבלתי נסבלת של הנטל, התלות הבלתי פוסקת, החישובים שאני צריכה לעשות סביב היכולת להתקלח ועוד שלל פעולות בסיסיות שכרגע לא קיימות ובכל יום בא לי קצת למות.

הזמן שעבר מאז ראיתי את עצמי באמת במראה, שלא לדבר על הפעם האחרונה שהרגשתי יפה וסקסית כי בכל יום בא לי קצת למות.

מידי פעם אני מסתכלת בחלון, רואה את העולם שבחוץ ואני מרגישה שהוא כל כך רחוק מעצמי וזה גורם לי לחשוב שבכל יום בא לי קצת למות.

ואולי בשביל שמשהו יחיה בי משהו צריך למות קודם.

בעקבות הפציעה ברגל היכולת להירדם בתנוחות מוסיימות על הצד או הבטן נעלמה והאפשרות היחידה היא לישון על הגב.

אחרי כבר כמעט שבועיים של שינה על הגב נוצרה בעיה עבורי והיא שאני מצליחה להירדם בכל רגע נתון פשוט ככה.

מידי פעם אני מוצאת את עצמי נרדמת עם הטלפון ביד תוך כדי כתיבה של תגובה או הודעה.

ביום שישי האחרון ונוס הכין חמין אלוהי מושלם ברמות ואחרי שסיימתי לאכול נשכבתי על ספה רגל אחת על הכרית והשניה עם נעל, פתאום התעוררתי ואני מבינה שנרדמתי לשעתיים ככה בלי להרגיש בכלל.

להלן תמונה מהחמין האלוהי, תאלצו לדמיין את הטעם הריח המופלא 🤤

לפעמים הכאב הוא כמו כדור אש שעושה ספירלות שלא נגמרות בקצב איטי על הרגל.

לפעמים הכאב הוא כמו סיר לחץ שמתנפח ועומד להתפוצץ בכל רגע מהגבס.

לפעמים הכאב הוא כמו מתאבק שמרים את הרגל מכופף ומסובב אותה לצד הנגדי.

לפעמים הכאב הוא כמו סכין חדה שלאחר שננעצה היא מסתובבת ומתהפכת על הבשר החשוף.

לפעמים בגלל הכאב אני צריכה להסתכל שוב פעם על הרגל כדי לראות שהיא במקום ולמרות שאני יודעת שהיא לא זזה אני מסתכלת שוב.

תחושת הנמלים שפוקדת את האזור בלי סוף, השרירים שהמתעוררים וקופצים ככה פתאום.

בכל רגע נתון לחפש תנוחה חדשה שלא יכאב, שיהיה אפשר להישאר בה יותר מכמה רגעים והלוואי שיהיה גם נוח.

הכאב שפתאום הכל נפל עליי וכל עבודות הבית, התחזוקה השוטפת והטיפול בי נפלו על אהובי.

הכאב שאחרי הסגר ויש מזג אוויר טוב ואי אפשר לטייל במקומות היפים.

הכאב שהגוף חסום ורחוק מאינטימיות, סקס והגשמת פנטזיות.

הכאב שהדמעות יוצאת והן הכי כנות שאפשר

לפני כמה שנים, ערב אחד שעבדתי כסלקטורית במסיבה, השעה הייתה לקראת אחת וחצי המקום היה מפוצץ, מלא אנשים בפנים מלא אנשים שממתנים להיכנס. אני בשיא האקשן של העבודה לזה יש כניסה חינם, להגיד שלום לזוג הזה ולבחור הזה, להוא יש כניסה מוזלת, היא ברשימה, היא לא ברשימה, דרס קוד, חדשים שצריכים לעבור הסבר לאן הם נכנסים.

פתאום מגיע נהג מונית וטוען שהוא בעקבות בחורה שנסעה אצלו במונית ושכחה את הטלפון ומציג בפניי טלפון סלולרי, לא ניתן היה לפתוח את הטלפון כדי לאמת מי הבעלים של הטלפון החלטתי להאמין לנהג והוא ירד עם אחד מאנשי הצוות כדי לאתר את הבחורה ולהשיב לה את הטלפון. השמורים שעבדו איתי בכניסה אמרו "מה עשיתי? את תראי הוא לא יחזור, הוא יישאר במסיבה" אבל טון הדיבור שלו ותנועות הגוף גרמו לי להאמין שהוא דובר אמת ויחזור.

אחרי כמה דקות נהג המונית עולה למעלה ומעדכן אותי שמצא את הבחורה והביא לה את הטלפון, שמחתי עבורו שהצליח לעשות את מה שרצה, עבור הבחורה שלא איבדה את הטלפון אבל בעיקר שמחתי כי הוא גרם לי להאמין בתחושות הבטן שלי ולזכור שיש אנשים טובים בעולם.

חייכתי לעברו ואמרתי לו תודה.

לצערי היום נוכחתי להכיר את הצד המגעיל ולדעת שיש גם אנשים חרא בעולם הזה.

שבוע שעבר עלה בי הרצון להיות נשלטת, הבעתי זאת מול ונוס והוא מיד נרתם למשימה והיו סשנים מדהימים, מלאי תשוקה ואהבה.

אחרי שהתלבשתי והתאפרתי לכבודו הוא שפך עלי שעווה חמה מהנרות החדשים ואח"כ הוריד אותה בעזרת הצלפות לפי רעיון שאני הצעתי.

הוא אסר עליי לגמור, הייתי צריכה לבקש ממנו שלא יגמיר אותי באותו הערב ואז הוא חירפן אותי עם כל הוויברטורים שבכל פעם הוא מכניס אחד או שנים מהם מפעיל בכל העוצמה עד הרגע בו העיניים נעצמות, הנשימות מתחזקות, השפתיים ננשכות ורגע לפני הפיצוץ הגדול הוא הספיק. ככה מספר פעמים עד שמיצה.

ולסיום בלילה רגע לפני שאני הולכת לישון הוא יורד לי, נוגע, מנשק, מלקק בצורה הכי מדהימה שאפשר ושוב מספיק רגע לפי הפיצוץ.

ביום למחרת הוא הדליק וגירה אותי בלי סוף ולקראת הצהריים עשינו סשן נוסף בו נקשרתי למשקוף, הוצלפתי, פתח אותי עם הפלאג זכוכית, סטירות, השתין עליי ולבסוף קשר אותי למיטה והגמיר אותי עם הוויברטורים.

המקום הנשלט שבי הוא מלא בהרהורים, לבטים, פחדים.

תמיד אני מרגישה שהוא נוגע בתוך הלב ומתחיל לחשוף שכבה ועוד שכבה.

במקום בו אני לגמרי חשופה בפני אהובי ובפני העולם.