אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

סערת הרגשות הפרטית שלי
לפני 3 שנים. 16 ביולי 2020 בשעה 22:31

אתמול מישהו התחיל איתי בג'ם, אני שמה בצד את העובדה שהוא בכלל לא הטעם שלי. 
הסיטואציה בה מתחילים איתי היא נעימה ומוכרת לי מכל מקום אחר בר, מסיבה, סתם ברחוב אבל הפעם החוויה הייתה מאד שונה עבורי.
כבחורה שמנה מעולם לא ראיתי את מקומי בחדר כושר, עד לפני 5 שנים בכלל לא הייתי בחדר כושר ייאמר לשבחו של דן שהכניס אותי לזה. זה לא היה השטח שלי ולא פעם הרגשתי שאין לי זכות קיום שם. אני אף פעם לא באתי במטרה כזאת לחדר הכושר ותמיד אהיה שם ללא איפור.
אך בזכות אותה חוויה פתאום הרגשתי איזה חיבור עמוק יותר למקום, לזכות שלי להיות שם ולהרגיש שייכת לשם לא פחות מכל אחת ואחד אחר.

Venus in Furs - ותמיד כשאני זוכה לראות אותך שם את הכי שווה שם ביי פאר, ולגמרי הייתי מתחיל איתך (בצורה מכבדת!)💜🦄
לפני 3 שנים
תהום - אני תמיד נהנת להגניב אלייך מבט מלא אמירות סקסיות
לפני 3 שנים
Master Jove​(שולט) - את ממש לא שנמנה
את נשית !!!
לפני 3 שנים
Mary Jane -
חדר כושר הוא לכולן, בייחוד למי שאוהבת להתעמל על ובאמצעות מכשירים (; אבל מסכימה שהוא מעין מיקרוקוסמוס וזירה פוליטית בה נשים, מבוגרים, רזים מדי, שמנים וכל מי שהוא לא גבר גברי שרירי, עשויים להרגיש ״לא שייכים״. כאילו שהם ה״אחר״. בכל אופן, טה דם, גם הזירה הזו עוברת שינוי. כבר לא מועדון סגור, להיפך..
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י