כבר הרבה זמן חשבתי לכתוב פוסט כזה ולא ממש יצא.
היום כבר אין סיכוי שאני אתן לו לחמוק ממני.
אז הכרנו לפני שנה וחצי בשבת בבוקר, פתחתי את העיניים ועמד מולי גור אריות מקסים ומתוק. אני מודה שישר התאהבתי.
היו לי לא מעט חששות לקראת המפגש הרי אין לי שום מושג איך מתנהגים במצב כזה ולא אף אחד שהיה בסיטואציה שכזו ויכול להנחות אותי, החלטתי שאני פשוט אתנהג הכי טבעי איתו וככה היה, הקשר בנינו זרם והיינו חברים טובים אפילו סוג של אחים.
והכרתי ילד קסום בהבנתו, רגיש ומאד מוכשר שהיינו מדברים שיחות עמוקות כאלו והוא היה תמיד מספר לי מה קורה בבית הספר.
יש לי המון המון זכרונות שכל הזמן גורמים לי לצחוק לא משנה לפני כמה זמן הם היו אני תמיד צוחקת. כמו הפעם שקופיקו קיבל בועות סבון בריח שוקולד וונוס ניסה לאכול אותם והתאכזב שהם לא בטעם שוקולד.
לי ולקופיף יש הרבה משחקים שאנחנו אוהבים לשחק ארצות תבל, טאקי, WWE, ספירו, ולאחרונה החבילה הגיעה, ובכל פעם כל אחד מאיתנו נתן פייט קשה שלאף אחד לא ברור מי יהיה המנצח בקרב.
ועשינו גם לא מעט דברים אחרים כייפים כמו כדורי שוקולד, וגביניות.
ובכל פעם שהייתי מתאפרת קופיקו היה בא ומייעץ איזה צבע של צללית לשים ואיזה אודם, ותמיד הייתי מקבלת הרבה מחמאות על האיפור באותו יום. וגם אהבתו למשיכת לק בציפורניים שהיה מרותק בכל פעם שהייתי מורחת לק בציפורניים.
ואחד הדברים שדי הפתעו אותי היה המפגש שלו עם ההורים שלי ושאר המשפחה שלי.
זה היה ממש מדהים איך הם קיבלו אותו בטיבעיות והוא הרגיש איתם הכי נוח שבעולם.
שהתארחנו בסוכות והוא ובן דוד שלי שבאותו הגיל רצו והשתוללו ועשו שמח. ואפילו לאחרונה נסעתי איתו לבקר את דודה שלי. והוא כל כך פרח ונהנה שם עד שבדרך חזור הוא נירדם במכונית דבר שכמעט ולא קורה.
ובכל יומלדת שלו אני תמיד דואגת לעוגה יפה ומקושטת ולבלונים ושלטים ושאר הפתעות.
והוא גם דואג ביומולדת שלי למתנה קטנה וחמודה וברכה מושקעת.
וכל הציורים שלראות אותו מצייר זה הדבר הכי קסום בעולם.
ואהבתנו הגדולה לביצי קינדר.
ומלחמות הכריות שאנחנו משחקים עם ונוס במיטה.
ולשמוע את הצחוק המתפוצץ והמתגלגל שלו.
אני יכולה להמשיך לדבר ככה שעות.
לא ראיתי אותו כבר קרוב לחודש ואני מתגעגעת.
לפני 17 שנים. 20 באוגוסט 2007 בשעה 16:41
