שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

סערת הרגשות הפרטית שלי
לפני 16 שנים. 20 באוגוסט 2007 בשעה 16:41

כבר הרבה זמן חשבתי לכתוב פוסט כזה ולא ממש יצא.
היום כבר אין סיכוי שאני אתן לו לחמוק ממני.

אז הכרנו לפני שנה וחצי בשבת בבוקר, פתחתי את העיניים ועמד מולי גור אריות מקסים ומתוק. אני מודה שישר התאהבתי.
היו לי לא מעט חששות לקראת המפגש הרי אין לי שום מושג איך מתנהגים במצב כזה ולא אף אחד שהיה בסיטואציה שכזו ויכול להנחות אותי, החלטתי שאני פשוט אתנהג הכי טבעי איתו וככה היה, הקשר בנינו זרם והיינו חברים טובים אפילו סוג של אחים.

והכרתי ילד קסום בהבנתו, רגיש ומאד מוכשר שהיינו מדברים שיחות עמוקות כאלו והוא היה תמיד מספר לי מה קורה בבית הספר.

יש לי המון המון זכרונות שכל הזמן גורמים לי לצחוק לא משנה לפני כמה זמן הם היו אני תמיד צוחקת. כמו הפעם שקופיקו קיבל בועות סבון בריח שוקולד וונוס ניסה לאכול אותם והתאכזב שהם לא בטעם שוקולד.

לי ולקופיף יש הרבה משחקים שאנחנו אוהבים לשחק ארצות תבל, טאקי, WWE, ספירו, ולאחרונה החבילה הגיעה, ובכל פעם כל אחד מאיתנו נתן פייט קשה שלאף אחד לא ברור מי יהיה המנצח בקרב.

ועשינו גם לא מעט דברים אחרים כייפים כמו כדורי שוקולד, וגביניות.
ובכל פעם שהייתי מתאפרת קופיקו היה בא ומייעץ איזה צבע של צללית לשים ואיזה אודם, ותמיד הייתי מקבלת הרבה מחמאות על האיפור באותו יום. וגם אהבתו למשיכת לק בציפורניים שהיה מרותק בכל פעם שהייתי מורחת לק בציפורניים.

ואחד הדברים שדי הפתעו אותי היה המפגש שלו עם ההורים שלי ושאר המשפחה שלי.
זה היה ממש מדהים איך הם קיבלו אותו בטיבעיות והוא הרגיש איתם הכי נוח שבעולם.
שהתארחנו בסוכות והוא ובן דוד שלי שבאותו הגיל רצו והשתוללו ועשו שמח. ואפילו לאחרונה נסעתי איתו לבקר את דודה שלי. והוא כל כך פרח ונהנה שם עד שבדרך חזור הוא נירדם במכונית דבר שכמעט ולא קורה.

ובכל יומלדת שלו אני תמיד דואגת לעוגה יפה ומקושטת ולבלונים ושלטים ושאר הפתעות.
והוא גם דואג ביומולדת שלי למתנה קטנה וחמודה וברכה מושקעת.

וכל הציורים שלראות אותו מצייר זה הדבר הכי קסום בעולם.
ואהבתנו הגדולה לביצי קינדר.
ומלחמות הכריות שאנחנו משחקים עם ונוס במיטה.
ולשמוע את הצחוק המתפוצץ והמתגלגל שלו.

אני יכולה להמשיך לדבר ככה שעות.
לא ראיתי אותו כבר קרוב לחודש ואני מתגעגעת.

nofar8​(נשלטת) - תיאור של בית חם ואוהב וכיף
תיאור של קשר אמיתי ועמוק ביניכם

חזקי ועמצי.
עד החיבוק הבא
לפני 16 שנים
אושה{אוש} - אוי מותק, כל כך ריגשת אותי. אני ממש בוכה עכשיו.
זה מצב כזה ארור!
וברור שקשה לו וקשה לדן וכל כך הגיוני שקשה גם לך!
את היית שם, חברה, אחות ונראה שהרבה הרבה יותר מזה.
אני מתפללת שהעוול הזה יתוקן במהרה והילד הזה יחזור להיות במקום הכי טוב עבורו ולא ישמש ככלי מלחמה עבור "האמא הרעה שלו"
אנחנו שומעים רק צד אחד בכל הסיפור הזה.
אולי היא לא כל כך גרועה... אולי יש בדבריה צדק...
לא! אין מצב!
הורה שמרחיק את הילד שלו מההורה האחר (כאשר אין מצב של התעללות כמובן) זהו מעשה אכזרי!
כל כך מיאש, כל כך עצוב.
אין לי איך לנחם.
לפני 16 שנים
Rosalinda​(לא בעסק) - אושה
דומה ששטף אותך גל של הגיון וצדק לרגע קט ,
באומרך : "אולי היא לא כל כך גרועה... אולי יש בדבריה צדק..." . מכיוון שכולנו יודעות ויודעים שיש שתי גרסאות לכל "סיפור" ושניים שצודקים עבור עצמם (בלבד) אך מכיוון שכך ציבור הקוראים יכול לחוות דיעה הוגנת אך ורק כאשר שתי הגרסאות וכאשר כל העובדות מובאות בפניו ללא כחל ושרק, ובמקרה דנן לצערי , אין זה כך.
מה שכן יש לנו כאן הם תיאורים מאוד ציוריים וחמים של משפחה או אינטראקציה בין אנשים שאין לאף אחד מאיתנו הקוראים את האפשרות לוודא כנכונה, ועל כן אנו מוצאים את עצמנו שבויים בגירסתו של אחד ויחיד.. מבאס !!!
אני בהחלט מקבלת את גילויי האהבה לבן של ונוס :) אך אינני מקבלת את הלינץ התקשורתי ורצח האופי המתוזמן ביד אומן שנעשה לה כאן !! מכיוון שאדם נחשב חף מפשע עד שתוכח אשמתו !! וכאן העובדות "טיפה" מרמזות אחרת ( "יש לעיין בהחלטות בית המשפט בעניין זה"}

וחוץ מזה שתהייה לכולנו שנה צודקת והוגנת וללא עיוותי דין !!!

לפני 16 שנים
מיוש​(שולטת) - פששששש..... רוזה תאמיני או לא.. הוצאת לי את המילים מהפה , כל הכבוד ואני חושבת שהרבה חברים שקוראים את הבלוגים כאן חושבים ככה גם רק שלא תמיד "נעים" לומר זאת בפירוש ...

מה זה משנה :) קחו את הכל בקלות
לפני 16 שנים
הכוכב​(אחר) - שמדובר בילדים
זה כואב
מי יתן ותיתחזקי
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י