שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

סערת הרגשות הפרטית שלי
לפני שנתיים. 13 ביולי 2021 בשעה 16:31

אני לא באמת יודעת איך לכתוב את הפוסט הזה מבלי להישמע ילדה קטנה שהצעצוע האהוב עליה נילקח.

ביום שבת המשחק הסתיים ככה פתאום בלי איזה הודעה מראש וזה מבאס.

שחררתי את הכלובון כי התגעגעתי לזין ולמגע ורציתי שזה יקרה אבל זה לא הסתדר ועכשיו זה נגמר.

כואב לי בלב כי אני מתגעגעת לזין הנעול.

אהבתי לצפות בו במהלך היום, המראה הנעול העניק לי תחושה נעימה וחמימה.

אני רוצה להיצמד למטרה של הזין הנעול במשך חודש.

נכון אני מבינה שיש מורכבות, הרבה לחץ, הרבה מחשבות ואין זמן להתעסק בזה.

ועדיין אני רוצה לנעול אותך.

Netrunner​(נשלט) - נעים
לפני שנתיים
סוס האש​(מתחלף) - את לא היחידה שמתגעגעת לנעילה,
קיימת מחזוריות אצל הגבר בין תקופות הנעילה...

שלבי המחזוריות:
1. הוא נדלק מעצם הרעיון בלהיות נעול
2. הוא נעול ללא גישה למיניות!
3.להיות נעול זה מגרה...
4. זה קצת מציק
5. בעצם זה כואב.
6. תחושת מיצוי, רצון להשתחרר.. (בנינו בדיוק בנקודה הזו המשחק מתחיל והשליטה עוברת לידיים שלך..)
7. מוכן לעשות הכל בשביל להשתחרר.
8. מתחנן בשביל להשתחרר
9. סובל ומתוסכל מהחרמנות הלא ממומשת.
10. סוף סוף שבור, כנוע לחלוטין.
11. למעשה הוא לגמרי עבד שלך.
12. סוף סוף שחרוררר!!!
13. הוא מבטיח לעצמו "אני לעולם לא אעשה את זה שוב!!!" (הספקה קצרה)
14. הוא נדלק נדלק מעצם הרעיון...


תהנו ותמשיכו לשתף..
עוקב😃
לפני שנתיים
שרף אורנים​(אחר) - בהצלחה לכם. מרגש לקרוא אתכם
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י