החיים על סף תהום

אני קצת בספקות לכתוב יש לבלוג שלי קליינטים חדשים ויכול להיות שדברים שאומר יהיו שורפים כמו שמן למדורה.
אז כן אני חייה לי בללה לנד ....סתם.

אני לא ממש מתכוונת לזרוע מלח על פצעים פתוחים ולספר כמה טוב לי בחיים החדשים שהתחלתי אבל אני במקום ממש חזק ולהזיז אותי משם זה קשה.
אני מרגישה מזה איזה הרבה זמן שאני בנאדם שלם, אני עם הרבה יותר ביטחון עצמי, אני מאמינה בעצמי ושום דבר הוא לא יותר מידי קשה בשבילי וזה טוב. ואני עושה לעצמי רק דברים שטובים לי.
לפעמים עולות מחשבות רגשות מתחילות לצוף הדאגה עולה.
אבל אני החלטתי שהפעם זה יהיה שונה הפעם אני לא מסתכלת אחורה כי אני לא רוצה לחזור למקום הזה שהייתי בו חלשה ותלותית. ואין בי שום חרטה.
נמאס לי לשחק על חולשות כדי שמשם אני יהיה חזקה. אני רוצה להיות חזקה בזכות מי שאני וכמה שאני מאמינה בעצמי.

ויחסית לריבונד ולפרידה אני באמת לא ממש מתלוננת
אלוהים רואה אותי ושולח לי רוקרים כדי לכסות לי את המחסור ועוד די מפורסמים, גם מינית אני די מסודרת 😉 ויש עוד התפתחיות מעניינות ומרגשות אומנם יש משהו שקצת מנוגד מצפונית אבל זה עדיין רק בחיתולים.

ונכון שאני לא בבית חלומתיי ואין לי את התנאים הכי טובים, אבל הם בדרך ואלו מטרות שישגו ממש בקרוב ועכשיו זאת הדרך לקראתם.

וכיף לדעת שלמרות שאני לא כאן עדיין יש הרבה אנשים שאוהבים ודואגים לי.
see u tomorow