סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

מעמקי ליבי שאני בוחרת לחלוק
לפני 16 שנים. 13 בפברואר 2008 בשעה 10:48

אל תתקשר אלי

לא יודעת איך החזקתי מעמד
בוערת כבר יותר מדי זמן
נשברת מפנים אתה נשאר רגוע
בורח ממגע של גוף
מתייחס לרגשותי כמו שק אגרוף
ואז משאיר אותי בוכה כמו תינוק פגוע

לא רוצה יותר שקרים ואכזבות
אני עוזבת, השארתי על השולחן את המפתחות

אל תתקשר אלי
אל תכתוב לי מכתבים
אל תשלח לי זר שהפרחים בו נבולים
אל תתקרב אלי
אני זקוקה למנוחה
הלילה אתה בודד
אני כבר לא שלך

לא צריך להיות מדען טילים בשביל לראות
השתיקה שלך קשה מאלף מילים פוגעות

הפעם זה סופי אני חזקה יותר
עכשיו אני יודעת שלא אוותר
אני רוצה סיכוי לבנות הכל מחדש
סוגרת את הדלת אני חופשייה
עוד מעט תתעורר תמצא את המכתב
ותדע שאני לא חוזרת לעולם
לעולם...

אל תתקשר אלי
אל תכתוב לי מכתבים
אל תשלח לי זר שהפרחים בו נבולים
אל תתקרב אלי
אני זקוקה למנוחה
הלילה אתה בודד
אני כבר לא שלך


למקרה שאני לא אשכח
מילים ולחן דן צפורי

amy​(נשלטת){מבטלעיניים} - כואב ויפה }{
לפני 16 שנים
Venus in Furs​(מתחלף) - my point exactly

שיר יפה מאוד.

חבל שאפילו בשביל זה את לא מוצאת מילים משלך.
לפני 16 שנים
זיקית - חבל שאתה מלכלך את האהבה הגדולה שהיתה לכם מול כל העולם, אפילו אם כדי להתנתק אתה צריך לבעוט.
לפני 16 שנים
Master piece​(שולט) - רק כמה מילים
וכמה כח למילים
בחירה מצוינת. נוגע ישר פנימה.
חזקי.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י