זה הנושא שאני רוצה להביא לטיפול הקרוב, אני מרגישה שזה נושא שמפחיד אותי לדבר עליו.
אני בקלות יכולה להבין אפשר לקחת את זה למקום של דחייה ואם אין משיכה מינית ואז למה בכלל להיות ביחד.
אבל אני חושבת שמשיכה מינית היא משהו שמאד משתנה לאורך הזמן לפעמים אני נמשכת למישהו בגלל מראה, לפעמים בגלל מילים שאמר, משהו שכתב, לפעמים בכלל מגע נעים שהיה ולפעמים באמת שאין ממש הסבר פשוט בא לי.
ולפעמים יכול להיות שפשוט אין חשק בייחוד עם הראש טרוד בכל מיני וקשה לי להדליק את עצמי ככה סתם או לצאת ממצב בו הייתי קודם ולהתקדם לסיטואציה מינית.
ומה בכלל ההבדל בין חשק למשיכה, אם חשק זה משהו יותר אישי ומשיכה היא משהו יותר רחב.
הרבה פעמים כדי להתקדם אני צריכה הרבה מאד כדי למלא את הבור הזה בתוכי כדי שאפשר יהיה לזוז מהמקום הזה.
וכרגע קשה לי להתמודד עם התחושות הכבדות כאשר עננת הכישלון מרחפת מעליי.
שעוד סופ"ש עבר ולא היה בו יותר מידי, שלא היה סקס, שלא זמן מיני זוגי או משהו מיוחד וזה לא שלא רציתי אבל אולי לא קידמתי מספיק ושוב רציתי משהו אחד ויצא משהו אחר.
אתמול בכיתי המון וכך נרדמתי עם הבכי לתוך הכרית, לקראת הסוף הרגשתי הקלה מסוימת מאין תחושה שהבכי ניקה את הלכלוך וזה קצת עזר יותר להרים את היום אבל עדין לא קרה הרבה מעבר לכך.
