לפני 16 שנים. 10 באפריל 2008 בשעה 17:56
מתחשק לי להמשיך לכתוב,
אני נורא לא אוהבת את הטון שנישאר מהפרידה, שאני יצאתי הבנאדם הרע המניפולטיבי וכו'
אני מרגישה שמישהו בוחר בעצמו כקורבן,
יש לי הרגשה שמישהו כאן שכח.
הרי אהבתי אותו מאד, דאגתי לו תמיד לכל מה שצריך, עזרתי בכל מה שקשור אליו לילד קריירה וכו',
שמרתי על הניקיון של הבית. ועוד הרבה דברים
אבל שנעלמה האינטימיות כל הקשר התחיל להתפורר.
כבר לא היה מה לעשות ביחד ולחוד עוד לא הייתה אופציה.
שלא היה לי את הביטחון הבסיסי לא יכלתי לשחרר ולתת את החופש המלא.
ובמקום ולנהל שיחה מלב אל לב הכל הלך והתחרבן.
