סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

מעמקי ליבי שאני בוחרת לחלוק
לפני 16 שנים. 25 באפריל 2008 בשעה 19:50

אותו הסרט, עם אותם השחקנים, באותו מקום צילומים.
אותם מילים, מבטים, אהבה ותשוקה שתמיד מחזירה אותנו לאותו מקום.
ואז אותו כאב, שיברון, דמעות, ותקיעות.
ודי זה תמיד נתקע בסוף עם אמונה בלי אמונה זה כבר לא ממש משנה זה תמיד אותו הדבר.
זאת האמת והגיע הזמן להכיר בה שדי חלאס זה לא עובד
ואולי כרגע זה מוקדם מידי לעבוד כי יש המון דרך לעשות כדי שזה באמת יצלח.
וזה לא סוד אבל הוא החולשה שלי,
הוא היחיד שגורם ללב שלי לחייך ומצד שני לבכות.
ואני עייפה מלנסות ולהיכשל פעם אחר פעם.

danniella - לא להתעצב בובה ,
את טובה ומדהימה ולא מתאים לך הפרצוף העצוב ..
חייכי את החיוך המהמם שלך .. ואחרי מספיק זמן הוא יהיה גם אמיתי .
אני כאן אם תרצי .
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י