שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

סערת הרגשות הפרטית שלי
לפני 16 שנים. 29 באפריל 2008 בשעה 11:20

אוהבת אותך ושונאת אותך,
רוצה אותך, ולא יכולה איתך,
שמחה בגללך, ובוכה בגללך.
חייה אותך, והורגת אותך.


נמאס לי מזה.

אהבה זה חרא. זה לא ממש כיף כמו שזה נראה לפחות לא עכשיו.

"באה הביתה
ולובשת פרצוף של
כלום לא מזיז לי
אתה עולה לי פתאום
מסתירה אותך בניירות
נועלת טייס אוטומטי
שעון מחוגים
הטיסה לעולם לא תצא
כלום לא קרה

דבש, הכל דבש
כל יום אני משקרת אותי מחדש
דבש, הכל דבש
כל יום אוהבת אותך
ושונאת מחדש

שנים אני ככה
עוצמת רגשות
מרדים ת'כאב
סיפורי אגדות
מי בכלל ביקש
ממך לבוא
החומות שלי נופלות
נשאר רק לקוות"

משביעו ורעב​(אחר) - אין צל בלי שמש...

(:
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י