החיים על סף תהום

כן אצלי הוא הגיע עכשיו, לוח השנה שלי פועל בצורה שונה מכולם.
אבל האביב שלי הגיע והוא כאן ועכשיו.
אני מרגישה אותו באוויר שאני מכניסה לראיות איך הוא ממלא אותי בצורה חיובית.
אני הולכת ברחוב ומחייכת כי אני חושבת על דברים שגורמים לי לחייך.
אני לא מנסה שמכוניות יפגעו בי אני אפילו בכלל לא חושבת על זה כי הדבר האחרון שאני רוצה בו הוא למות.

ומאי הוא תמיד חודש שאני מאד אוהבת יש לי ממנו זכרונות מאד טובים
לפניי שנתיים עברתי דירה בחודש מאי, ואז הכל עוד היה טוב וכיף,
לפניי שנה בחודש מאי היה לי מאהב ובהתחלה גם הכל היה כיף וטוב,
יש ימי הולדת לאנשים שאני מאד אוהבת,
ותמיד הוא מלווה באווירה של סוף שנה ומכריז על בואו של הקיץ. שהקיץ הוא זמן האהבה שלי.
ואני מרגישה את הדגדוג שלי לאפשרות שאני אוכל להתאהב ולהשקיע באהבה חדשה.

אני מרגישה יפה וכובשת.
רזיתי הרבה בתקופה האחרונה, והעור שלי מתחיל להשחים ולקבל את צבע המוקה שלו שאני כל כך אוהבת, והשיער הבלונדני שלי שאני לא מבינה איך חייתי קודם (שגם אותו עשיתי בחודש מאי) ועכשיו נזכרתי במשהו שאמרתי לחברה בעבודה שדיברנו על צבע שיער היא שאלה אותי מה הצבע שיער שלי ואמרתי לה "בלונד מנצח"
אני מסתובבת בריחוף קליל של התאהבות כי אני מתאהבת בבנאדם שאני הכי רוצה לאהוב
ושזאת אני.