סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

מעמקי ליבי שאני בוחרת לחלוק
לפני 16 שנים. 17 במאי 2008 בשעה 21:19

אני חושבת שאני סוג של מכשפה, זה אולי נשמע מצחיק אבל יש כמה עובדות בשטח שקצת קשה להתעלם מהן.
ולהלן העובדות
שעזבתי את הצבא פרצה מלחמה.
שסיימתי את ההפקה בערוץ שתיים הכוכבים החלו למות,
אחר כך עבדתי במסעדה שכבר נסגרה,
אחרי זה בבית קפה שהיום ידיד שלי הודיע לי שהבעלים החליט למכור את העסק.
ובעוד מסעדה שנחרבה כליל.

כנראה שיש בי איזה כוחות שאני לא ממש מודעת לגבייהם,
זה לא תמיד חייב להגימר בצורה כזאת דרסטית.
אולי זאת הנטייה להרס עצמי שיש לי, שמה שקורה זה שאני מעבירה אותה למקום בו אני נמצאת
ואז סופו קרב וידעו מראש.

ועכשיו מה שנשאר זה ללבוש את הכובע ולעלות על המטאטא...

Cynthia - תזכירי לי בחיים לא להעסיק אותך...

ג'ייייייז...
לפני 16 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - יקירתי, נראה לי שאת זקוקה למנוחה דחווווףףףף

תרגיעי, תרגיעי...
לפני 16 שנים
ליאה אורגנה - חחח..תסתכלי על זה אחרת. כל עוד את נמצאת האסונות מחכים.
המלחמה חכתה עד שהשתחררת, מי מת בהפקה?
כשאת היית המסעדות לא נחרבו.
תגידי להם שאת קמע נגד אסונות. :-)תלוי איך מסתכלים. חחח..
(הכל מקרה. תרגיעי :-) )
לפני 16 שנים
nofar8​(נשלטת) - מבינה אותך לגמרי כי גם לי יש את זה. רק שקורה כשאני קונה אלבום/ דיסק של אמן. זאת נשיקת המוות, בד"כ במטוס, אבל אשפר גם ברכב.
Jim Croce, John Denver, Harry Chapin ועוד ...

אז תהום.... לקנות משהו של אקס או לא ??? }{ }{
לפני 16 שנים
תהום​(מתחלפת) - אם זה המצב אני ממש מקווה שלא תקני משהו שלו.
אני צריכה אותו חי.

אבל אולי אפשר לחשוב על פיתרון עם נסיבות מקלות בשבילך.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י