סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

מעמקי ליבי שאני בוחרת לחלוק
לפני 16 שנים. 3 ביוני 2008 בשעה 21:51

את זוכרת שהיה לך חלום שרציתי לטוס ללוס אנג'לס לעיר המלאכים?
זוכרת שהיית עוד בצבא, דאגת לזה וקיבלת ויזה?
אז למה הזנחת?
מה יש לך כאן?
עבודה? לימודים? אהבה?
לא הרבה אני מניחה, אחרת לא היית קוראת לי שוב.

זוכרת שאמרנו שנטוס ונקנה מכונית קבריולט מדליקה, והוא יהיה הבית שלנו. נסע ממקום למקום ונקרע את העיר.
נתחבר לאמנים הגדולים באמת, נלך להופעות ומסיבות גדולות, נחייה חיי רוקסטאר אמיתיים,
עם הרבה בירה, סמים וסקס.

נקנה גלשן ונלמד לגלוש, ונכיר גולשים שווים וחתיכים.
נמצא מקום שנוכל לעבוד בו כ"חופשייה על הבר", והכסף יזרום.

אז למה את עדיין כאן???

jem's - הביצה הזאת עוד תהרוג את כולנו
לפני 16 שנים
עדי זילברברג - האמת שנשמע מגניב.
הייתי אומר לכי על זה
לפני 16 שנים
קובלט - וואלה, את יודעת. גם לי היה חלום כזה.
ויתרתי עליו בשביל להתחתן ולהביא ילדים.
לא שאי פעם התחרטתי על שני הילדים המהממים האלה, אבל התחושה הזו של החמצה תמיד מלווה אותי כשאני שומעת על מישהו שעושה את זה.
למה, בעצם, את לא עושה את זה?
לפני 16 שנים
פרא אדם - כי כאן הכי שווה מיידל'ה כאן הכי שווה , ויום אחד תתעוררי ותראי שדור חדש של חתיכות עושה ממך צחוק
וההישתוללות המוחצנת עפה כמו מוץ ברוח ,

ההוא ששכח ממזמן את מה שיקח לך שנים ללמוד - וגם שחצן בן זונה
לפני 16 שנים
פרא אדם - כי כאן הכי שווה מיידל'ה כאן הכי שווה , ויום אחד תתעוררי ותראי שדור חדש של חתיכות עושה ממך צחוק
וההישתוללות המוחצנת עפה כמו מוץ ברוח ,

ההוא ששכח ממזמן את מה שיקח לך שנים ללמוד - וגם שחצן בן זונה
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י