החיים על סף תהום

אוף כתבתי נורא יפה ונמחק לי.
אני אנסה שוב אבל בקצרה כי אני חייבת ללכת לעבוד.

אתמול הרגשתי עד כמה האבה וכאב הולכים ביחד.
במהלך הסשן הכאבתי והתעללתי בו מאד, ממש לא ריחמתי עליו. הייתי אכזרתי וקשה.
אמרתי לו שככל אני מכאיבה לו יותר ככה אני אוהבת אותו יותר. וככל שהוא סופג יותר כאב ממני ככה זה מראה לי את ההתמסרות והאהבה שלו כלפיי.
עוד בצהורים שדיברנו וסיפרנו אחד על מעללי השני מליל אמש, הרגשתי שהוא מתחרפן.
הוא רצה ללקק לי את הכוס ולא הסכמתי. אמרתי לו שיבשל לי ואז אני אראה.
ואחרי העבודה הגעתי והתרגענו התעללתי בו מאד קשה עם פיזית ונפשית.
לא השתמשתי ביותר מידי אביזרים יחסית לסשן, לא היה מקום אליהם כמו אל המילים החזקות שיצאו.
הרסתי לו את הפיטמות תוך כדי שיחה על הכאב שאני מעניקה לו ככה גורם לי לאוהב אותו יותר.
העמדתי אותו במחני אמון הראשון שבאתי לגזור לו את הפיטמה, והשני שהעמדתי אותו בתנוחת שיפחה כדי לבעוט לו בביצים (שלא בעטתי לפחות לא בעוצמה שיכולתי)
אחר כך לקחתי אותו למיטה וקשרתי לו את הזין לארון כך שהוא לא יוכל לזוז וכמובן מצבטים על הפיטמות. דחפתי לו את הפנים לתוך התחת שלי, ואז לכוס שלי. ולסירוגין חניקות קלות ואז נתתי לו להכנס לכוס המתוק שלי תוך כדי פקודות שלי להכנס ולצאת. ואז הוא גמר ככה שהלב שלו יצא מהצד השני של הגב.
אחרי זה אכלנו ודיברנו שיחה מאד כנה. ואז שוב במיטה הוא דאג לי לשתי אורגזמות מעולות.
ואני הגמרתי אותו בכך שסיפרתי לו על התיכנון החדש שלנו.
ואז הלכנו לישון שנת ישרים ועם לילה שכזה מה הפלא שלא שמענו את השעון בבוקר.