החיים על סף תהום

אתמול היה אמור להיות לי דייט עם אלוהים.
זה מסוג הדברים שאני לא מסוגלת להיות אדישה לגביהם,

עכשיו הוא עבר למרכז והכל הופך להיות הרבה יותר קל ופשוט. ובכל זאת זה מלחיץ אותי.
בשעות הצהריים קבענו להיפגש.
והרגשתי שממש זה לא נוח לי, אני צריכה להכין את עצמי בהרבה מובנים ודרכים. והמון מטלות שבכלל נוספות על הפרק ווואלה דייט עם אלוהים זה לא הדבר הכי קל.
אבל הייתי מוכנה קיבלתי מהעבודה בקבוק וודקה איכותית, ועוד יין נחמד והייתי די מצויידת.
וכבר הכל עמד בסדר פלוס מינוס ועכשיו הדירה שלי במצב שאני באמת יכולה להיות גאה בה,
אין ארגזים, שידרגתי את ארון הבגדים שלי בצורה מדהימה ובאמת שהכל בסדר.
מכל הלחץ הרגשתי שאני חייבת להתפרק ואז חברים באו והיה נחמד ומשם ללימיט ושיחקנו ראש כחול שזה אחד המשחקים הכי מגניבים שאני מכירה.

ואז אלוהים התקשר וביקש לדחות כי יש לו בלת"ם.
אולי זה לא היה אמור להיות.

אבל בלילה חלמתי שאני גומרת מהלשון של אלוהים, וכשקמתי הבנתי שהיד שלי בתוך הכוס.