למען האמת ממש קשה לי לכתוב על הטיפול בגלל המצב שאנחנו נמצאים בו, אני משתדלת בכל צורה לשמור על השפיות שלי.
בתחילת הטיפול סיפרתי לה על התהליך שאני עוברת עם עצמי בנוגע למיניות הבוגרת שלי
המטפלת: ״זה מעולה שאת חוקרת את השלב הזה בחיים אבל יש שלב לפניכן שצריך לבדוק אותו, יש שלב שבוא יצרת לעצמך מציאות מדומה שהייתה חיונית עבורך כדי לשרוד והבעיה היא שהמיניות יושבת על השלב הזה ולכן דברים לא מופנמים לך״
אני: ״יש תקופה לפני שהמניות התחילה להיות פעילה אצלי עם בני זוג, שקיבלתי תחושה שכדאי לי להעלים את הגוף, הייתה לי חברה שמאד הורידה לי את הביטחון העצמי וגם בבית לא הייתה יותר מידי תמיכה״ֿ
המטפלת: ״השלב הזה הוא מאד קריטי בהתפחות המינית שלך ובגלל זה הוא יצר הרבה בעיות״
אני: ״היום שאני מסתכלת על עצמי, הגוף והפנים אני מאד אוהבת את עצמי, אבל אני כבר 18 שנים מכירה את דן ויודעת להסתכל על עצמי דרך העיניים שלו, למרות שגם פעם לפני שהכרנו אהבתי את עצמי למרות כל התחושות מסביב״
לאחר מכן שיתפתי אותה על התפיסות השגויות שלי שיש לי קונפליקט עם הרצון להיות שולטת ולבקש אנאלי ועל התגובות שקיבלתי על כך וכמה שזה לא נכון אבל בעיקר מפחיד אותי הצורך להיות תלויה במשהו אחר.
בנוסף דיברנו על כך שפעם לא היה משהו שיעצור אותי, תמיד ניתן לדחוק עוד את הגבולות ואז להקצין עוד ובסופו של דבר המצב הזה לא עזר לי כי לא הרגשתי טוב בעקבות הרדיפה הזו.
וגם על כך שכרגע המיניות שלי במקום מאד מוזר, מצד אחד אני לא מסוגלת להמשיך לעשות את מה שלא עושה לדן ולי טוב ומצד שני עוד אין לי תשובות ברורות וזה יוצר בילבול.
ונתבקשתי לחקור את המקום של המיניות שלי מהו הלחם והחמאה שמרכיבים לי את המיניות בייחוד בתקופה שביקשו ממנו לטשטש את הגוף.
