"הוא לחש, אפשר לאהוב שניים, והצביע על לבו שרק לפני רגע נשבר כביכול, הלב הוא גדול. אצלי הוא כזה קטן אמרתי והוא צחק, נדמה לך שהוא כזה קטן, תתפלאי איך הוא יכול להמתח."
מתוך "חיי אהבה" של צוריה שלו
והאם זה באמת נכון? האם אנחנו באמת מסוגלים לאהוב שניים בו זמנית ובאותה עוצמה?
פעם חשבתי שיש לי לב קטן שרק גבר אחד מסוגל לקבל את כולו. היום אני כבר ממש לא יודעת.
הלב שלי הוא במצב מאד תוסס.
ואני לא מצליחה לנווט את הרגשות האלו למקום מסויים.
*** את השורות האלו כתבתי לפני כמה ימים.
היום אני מרגישה שונה אני במקום אחר, אחרי כמה פינוקים טובים לנפש הדברים בחיי נראים הרבה יותר טוב מכל דבר אחר.
יש לי המון תיאוריות חדשות על אהבה, התאהבות ויחסים בכלל.
אני החלטתי להכניס להרפתקה שאולי תשנה אותי ואולי גם לא.
בלי הבטחות, בלי הקרבות, בלי אגו ובלי שינויים שאינם ניתנם לביצוע.
לפני 16 שנים. 5 באוגוסט 2008 בשעה 18:00
