החיים על סף תהום

אני מעדכנת אותה על הימים האחרונים עם עינייני עבודה והפן החברתי בחיים שלי.

אני מספרת על חברת ילדות שכל הקשר בנינו הרגשתי שהיא מנצלת אותי ובכל זאת המשכתי להישאר איתה בקשר עד שהתמוסס.

המטפלת: ״למה המשכת את הקשר?״

אני: ״כי הייתי ילדה מנודה בלי הרבה חברות ואמא שלי לחצה עליי להמשיך בקשר איתה״

המטפלת: ״אמא שלך לא לימדה אותך לשמור על עצמך במערכת יחסים? מערכת יחסים צריכה להיות הדדית״

אני: ״חייבת בגלל זה במבחן הזמן החברות לא שרדה, אני רואה את זה לפי מערכות היחסים הבוגרות שלי שהן הרבה יותר טובות עבורי, למשל החברות עם ק׳ ששתינו אחת בעד השניה״

אני מעדכנת שאני כן החלטתי לקדם את עניין השלישיה

אני: ״השבוע היה לי ערב שהיה יחסית פנוי ורציתי לקדם שלישיה לערב הזה, הצעתי למישהו שפלרטט איתי בימים האחרונים ששנינו מכירים ונפגשנו בעבר לא למטרה זו, אבל זה לא היה לגמרי הסדר של הפעולות הבטוחות שהצבתי לעצמי שקודם כל יש מפגש רגיל ולא מחייב כדי שנדע שכולנו בעניין, כי זה לא פייר כלפי אף אחד״

המטפלת: ״את חייבת שזה יהיה מוחזק, ונוס ואת דיברתם על זה?״

אני: ״דיברנו על זה בסקס ואז עוד הפעם ביום שני בצורה בוגרת ואמרתי לו שהדחף שלי כרגע הוא מאד אימפולסיבי וזה לא אמור להיות מהמקום הזה, כי אז אני לא חושבת ומנהלת את הסיטואציה כמו שאני רוצה.

הבנתי שאני חייבת לכוון את הרדיוס שלי שיהיה הרבה יותר רחב, שיהיו כל מיני התחלות של אפשריות ולא שכולי אהיה שקועה בכיוון אחד שעשוי ללכת לטימון״

המטפלת: ״כן, הדברים חייבים להיות מוסכמים, שיהיו גבולות ברורים״

אני: ״כן הייתה לי התכתבות עם מישהו והוא שאל האם אני אהיה נשלטת מולו ואמרתי שאני לא יכולה כי אני חייבת ורוצה לשמור על המחויבות שלי כלפי ונוס. אני יכולה להיות גמישה במנעד הדברים שאפשר לעשות אבל לא יכולה להיות קשורה למיטה נגיד״

המטפלת: ״זה מקובל עליך?״

אני: ״כן, ואם זה לא מתאים על הבחור אז הוא לא מתאים לחוויה הזאת״

המטפלת: ״בדיוק!, תבחרי את אלו שמתאימים ולא לקפוץ על כל אחד״

אני: ״בטיפול האחרון יצא לי לחשוב הרבה על המקום של ההשפלה בחיי, זה לא היה מודע במיוחד, אבל נזכרתי בחבר הראשון שלי שבשלב מסוים הקשר נגמר ולא היה לו קאט סופי ועדין הייתי מפתה אותו כי אני רוצה סקס״       

המטפלת: ״זה שוב העניין של גבולות, דברים מוגדרים וברורים כדי לשמור עלינו, לשמור על זה שאת לא תיפגעי, שלא יפגעו בך ואת לא תפגיעי זה דבר שומר״

אני: ״עם האקס שלי הייתי מזמינה אותו אליי, אומרת שאני רוצה לחזור עושים סקס הייתי גומרת וגם הוא היה גומר ואז אח״כ הייתי אומרת שאני לא רוצה שנחזור״

המטפלת: ״ולמה את חושבת שזאת השפלה?״

אני: ״כי הוא היה נפגע ממני, הוא היה נעלב ממני, הייתי מפתה ואז זורקת אותו״

המטפלת: ״ואיך הרגשתי שהוא נעלב?״

אני: ״לפעמים הייתי מרגישה שזה לא בסדר שאמרתי לו שאני רוצה להיות איתו ואז זרקתי אותו אבל אני לא בטוחה שזה היה כל כך מפריע לי שהוא נפגע ממני״

המטפלת: ״ואת היית מתענגת על זה, את מחברת את זה להשפלה?״

אני: ״זה היה מאד אינטרסנטי, הכוח שלי להפעיל אותו״

המטפלת: ״הכוח להפעיל זה משהו חשוב זה המקום שלנו בהשפעה כמו שתינוק מפיל משהו ורוצה לראות שההורה מרים את מה שזרק עד שההורה מציב גבול, זה שלב מאד בריא עבור התינוק לדעת שהוא משפיע ונראה שזה מה שעשית עם האקס שלך, רצית לדעת עד כמה את מפעילה את העולם, השפלה זה משהו קצת אחר״

אני: ״אני כן זוכרת שחוויתי הרבה השפלה בחיי בוגרים, למשל עם אקס אחר שהוא נפרד ממני ביום ההולדת שלי, עשיתי מסיבה הזמנתי חברים והכל ואז שחזרנו הביתה הוא נפרד ממני״

המטפלת: ״ואת מרגישה שזאת השפלה? איפה עוד חווית השפלה? תני לי דוגמאות״

אני: ״אני חושבת שבבית ההשפלה לא הייתה רק כלפיי אלא כל הסביבה הייתה משפילה, אמא שלי משפילה את אבא שלי והוא אותה, הוא היה יורד עליה על האוכל שהיא כן הייתה מבשלת.

אבא שלי הוא סוג של אגרן ואמא שלי היא אוהבת סדר ולזרוק דברים וכל הזמן הם היו משפילים אחד את השניה סביב זה״

המטפלת: ״צריך לתקשר את זה, -״אתה צריך את זה? כי אם לא אפשר לזרוק״ השפלה זה המון פעמים הלרדת אחד על השני, או בנוכחות מישהו אחר, לגדול בבית משפיל זה באמת  המרחב האינטימי הראשוני וגם כלפיך״

אני: ״גם היה עניין עם אבא שלי שחלקנו רכב וכל פעם הוא היה משאיר אותו ללא דלק, אפילו פעם עשיתי תיקון לאוטו והמוסכנקי אומר לי שאני נוהגת בלי דלק לכן התקלה. עכשיו מה הבעיה, תשים 50 ש״ח משהו כי צריך ואל תיתן לאוטו להגיע למצב הזה.״

המטפלת: ״הוא לא רואה אותך״

אני: ״ואני לא רואה אותו שלא הייתי נותנת לו בראש שלא להשאיר את הרכב ככה״

המטפלת: ״את צודקת שלגדול בבית שההשפלה קיימת בו זה מחלחל לנו ביתר התחומים״

אני: ״אני שמה לב כמה אני צריכה את ההשפלה בסקס כדי לגמור, השפלה למישהו אחר מישהו שאני אוהבת אותו״

המטפלת: ״זה ממש מרגש אותך ובגלל זה את וונוס מאד מתחברים כי הוא ממש צריך את זה ממך ואח״כ תזכור לאסוף אותו.

הרי בדס״מ יכול לעשות לנו טוב ואם אנחנו מוצאים את האיזון הנכון זה מרפא את הפצעים שלנו ולא משחזר אותם״

אני: ״ומתי צריך להיות הסוף האחר? באפטר קייר או בגמירה?״

המטפלת: ״בואי נחשוב את זה אבל אולי את צריכה לשאול את ונוס״

אני: ״רק עד לא מזמן הבנתי שאפטר קייר הוא משהו נוסף שלא בתוך הסשן, כי עד אז חשבתי שהסשן הוא סוג של הפור פליי והסקס הוא הסיום/ אפטר קייר״

המטפלת: ״באפטר קייר יש מקום של הודיה, שהוא התמסר אליך ואת מודה לו על כך, תודה על זה שהייתה שם בשבילי ונתת לי את המקום שלך כנשלט שאני צריכה״

ממשיכות לדבר על נוהל תקין לסשן על הבדלים בין זוגות ואז על איך הכרתי את ונוס שבמודעת ההכרות שלו הוא כתב שהוא רוצה מישהו עם קשר לא מחייב עם ההורים יתרון ליתומה

אני: ״אני יודעת שהקשר עם אבא שלי היה טוב בגיל ההתבגרות שלי אבל הוא ממש חירב את זה אח״כ״

המטופלת: ״הוא חירב אותו הרבה, הוא השפיל אותך, גרם לך להיות נזקקת, גם מה שעברת עכשיו זאת הייתה השפלה קשה ללא אפטר קייר, מפיל הבקשה שלך אבל לא משם הוא נחרב כי את לא יודעת להגיד מה היה עד גיל 12 ואם היה קשר עם יסודות טובים הוא לא היה נחרב. זה לא עונה לי על השאלה למה את מפילה את אהוב ליבך, זה שאת לא מבינה שאת משתמשת במישהו לצרכייך המינים אחרי שהוא התמסר אליך, ונוס תיאר איך הוא עובר כאב גדול אבל אם זה אין לו בעיה כל עוד יהיה סוף אחר. ואני הייתי רואה איך את לא מבינה מה קרה ומה עשית״

אני: ״כן, שזה היה קורה הייתי נבהלת מאד ואז מפצה בטירוף בלי פרופורציה״

המטפלת: ״החיבור למקום זה אין לך את בנפש, יש לי שני דברים שמדאיגים אותי, אחד הסדיזים שלך והשני שאת לא שמה לב שאת מפילה אותו, את מפילה לגמרי והוא לא זכור לך, לי זה ברור שאת חווית משהו דומה או שאת היית עדה למשהו כזה שראית שככה עושים שאת לא יודעת להחזיק מישהו בראש, כי אותך לא החזיקו או לא החזיקו את בני המשפחה. שאת אומרת שהקשר עם אבא היה טוב ואז הוא חירב את זה, אי אפשר לחרב משהו שהיה לו בסיס טוב, היית אמורה לתת לו פייט״

אני: ״נכון אבל אני לא נתתי לו פייט ואני נתתי לו להשפיל אותי, צועק עליי ורב איתי״

המטפלת: ״את יודעת שהגבולות היו שם מאד בעייתים אבל היו בעיות בגבולות כלפיך, מישהו לא שמר על הגבולות שלך ואנחנו יודעות להגיד בוודאות על אמא שלך שהתגובות הפיזיות שלה היו אלימות וגם הנפשיות היו אלימות, להיכנס לחדר ולזרוק דברים״

אני: ״גם הייתה תקרית יותר שקה עם אחותי שהיא יצאה עם מישהו מבוגר וכתבה על זה ביומן שלה ואמא שלי לקחה לה את היומן ופנתה למשטרה הייתה התערבות של חוקרת נוער והרבה באלגן סביב זה ואחותי מאד כעסה״

המטפלת: ״את מסכימה איתי שצריך אקט מגן ושומר מאד חמור כדי להגן על ילדה שבסכנה״

אני: ״כן אבל לילדה הזאת היה כל כך הרבה חרא שזה קצת נתן לה אוויר לנשימה״

המטפלת: ״אוו, כלומר - אם אמא שלך היה מדברת איתה יכול להיות שדברים היו נראים אחרת לגמרי״

אני: ״כן, אני מסכימה שגבר בן 30 לא צריך להתעסק עם ילדה בת 15 אבל אני יודעת את ה מהמקום של הילדה בת 15, כמה רע יכול להיות הכל מסביב, אני זוכרת שאני הייתי עם מחשבות קשות מאד, על סף התאבדות מרוב כאב וקושי, לא היו לי נסיונות התאבדות אבל היו מחשבות מאד קשות.

מלא פעמים תכננתי לברוח מהבית היה לי תיק מוכן וחשבתי על תוכנית לאן לברוח כדי שלא יחזרו אותי לכאן״

המטפלת: ״הוויב הנפשי היה לעשות מעשה קשה ולברוח. אני חושבת שאת מתארת חוויה נפשית ללא גבול, יש פער גדול בין המילים שאת מתארת לבין המעשה עצמו, כי יש הרבה ילדים שחושבים לברוח מהבית, כמו הפרסומת של קוטג׳ עם ילד קטן שעוזב את הביתה ומה שהיא באה להגיד זה שלא משחררים אותך מהבית. יש לך המון תחושות שמסבירות את הבדס״מ בחייך, הסדיזים ויש לך איזשהוא פחד, שיש לך בהלה ממש שאם תתני לו דרייב לא יהיה לך גבול וזה בעיקר מול דן כי את לא רוצה לפגוע בו, כי הוא יקר לליבך מאד, את לא רוצה לפגוע בו ואת לא רוצה לפגוע בכם ולכן את לא מפעילה מרחב מיני כי את חושבת שהוא פוגע ולדעתי את יודעת להפעיל מרחב מיני ללא גבולות.״

מדברות על חוויות אקסביצוניסטיות שהיו לי

אני: ״אני חושבת שזה די עבר לי מאז, היום אני לא מרגישה צורך״

המטפלת: ״את זוכרת שאז היית מאד משוחררת?״

אני: ״או משוחררת או מנותקת אני לא יודעת בוודאות״

המטפלת: ״את צודקת יכול להיות שהיית מנותקת, אינטימית לא יכולת להיות, מה היה מנתק אותך?״

אני: ״אלכוהול ואולי סמים. אני חושבת שאז לא היה מפריע לי להיות ערומה על הבמה והיום כן היה מפריע לי״

המטפלת: ״אני חושבת שהיום את יותר אינטימית אפילו עם עצמך.

אני חושבת שמה שקרה לך זה שיש בניכם את ה8 השוכב הזה, כי אתם מאד משמעותיים אחד כלפי השניה, שאת פוגשת את ונוס הוא מאד מרשים ואפשר לסמוך עליו והוא מחזיק, את פוגשת את המישהו הזה שאת יכולה לסמוך עליו שאת יכולה להיות בטוחה איתו ואז את פורצת כל גבול ואת יכולה לעשות כל דבר שאת רוצה כי ונוס הוא שומר ואז הוא פוגש אותך שהוא מאד נמשך אליך ומת להתמסר אליך, כי זאת המיניות שלו, הנפש שלו רוצה להתמסר ובסוף להיות מוגן ואת מפילה אותו כי זה בנפש שלך, זה לא מהמקום המשפיל זה מהמקום הנוטש והוא פוגש את הטראומה שלו, הוא פוגש באמא שלא רואה אותו ומפילה אותו, ואז הוא שוב פוגש אותך וכמהה אליך ורוצה להתמסר ואת רוצה אותו ושניכם רוצים את ההורה הטוב  ואנחנו כאן צריכים ללמוד גבולות.

ואת צריכה לשים לסדיזים שלך גבולות כי אחרת לא תצליחי להשתחרר שם ואיך תדעי, דבר ראשון מול ונוס שהוא יגיד לך די ואת צריכה לוודא איתו שהוא יגיד לך די שאת עושה משהו חמור.

ואני ואת צריכות לפתח גבול פנימי.

אני חושבת שבלי גבולות לא תוכלי להפעיל מרחב מיני, זה מפחיד, זה כמו השלישיה שאת רוצה לעשות ובתחילת הטיפול ענית לעצמך, שאת צריכה כללי ביטחון ונדבר על זה שבוע הבא.

תנסי לראות איפה הנושא של הגבולות קופץ לך״