החיים על סף תהום

כן, אז לא התגברתי עדיין על הפרידה.
לא חשבתי שזה יהיה קל, אבל לא תארתי כמה זה יהיה קשה.
וכן עדיין לפני כל צעד שיכול לקחת אותי קדימה אני מהססת, בודקת ובוחנת ולרוב נסוגה.
אין מה לעשות ללב רצון משלו, ורגשות זה בטח שלא דבר שניתן לשלוט בו.
אחרי קשר של שנתיים וקצת עוד לא קרה שבוקר אחד קמתי ואמרתי "וואלה אני לא מרגישה כלום"
וכן תשעה חודשים אני עדיין חייה אותה והיא כואבת ונותנת המון סימנים.
אני מתנחמת כי זה רק תשעה חודשים ויש פרידות שלא מתגברים עליהם שנים.
אני כמובן מקווה שלא להיות במקום הזה.
אבל זה תהליך שאני צריכה לעבור ויש לו את הקצב משלו.