החיים על סף תהום

הגעתי לפגישה די רטובה כי היה גשם רציני כ 5 דקות לפני תחילת הטיפול לדעתי המטפלת הייתה בהלם ממני בעקבות כך, אבל אופרציה קלה וסידרתי להתייבש מול התנור.

 

המטפלת מעדכנת אותי כי היא כתבה לונוס שהיא רוצה שהוא שהוא יחזור לטיפול והיא אומרת שהוא אמר שהוא לא יגיע יותר לטיפול והיא אומרת שהיא מאד מופתעת מההחלטה שלו ושואלת אותי האם זה משהו שדיברנו עליו בבית?

אני: ״דיברנו על זה שבטיפול האחרון שונוס הגיע הוא אמר שאין התקדמות כמו שהוא קיווה והוא רוצה לדעת האם אנחנו בכיוון הנכון ואני לא חושבת שהוא קיבל על כך תשובה אז, וזה היה לפני בערך חודשיים״

המטפלת: ״אני מרגישה שיש לי כאן אחריות על כך שלא התעקשתי שיגיע קודם ואני לא יכולה לשים עליך את האחריות שאת תנהלי את העניין הזה מול ונוס זה מוזר כי זאת לא הפסקה של טיפול״

אני: ״שאלתי אותו אם הוא רוצה לבוא והוא אמר שלא״

המטפלת: ״אבל יש כאן טיפול זוגי שצריך לסיים אותו, הייתה לו ציפיה והיא לא באה לידי ביטוי והוא אומר -לא רוצה להיות בזה יותר, אבל צריך להגיד יש לי הרבה דברים להגיד לו, מה את חושבת לגבי זה״

אני: ״עד לפני כשבועיים בערך במצב בנינו היה טוב, היה חיבור עמוק, סקס מעולה, אווירה טובה אבל בשבוע האחרון אני לפני מחזור ואני קצרה בסבלנות, הכנסתי את עצמי לחוויה של עומס למרות שלא באמת הייתה סיבה, שכחתי כל מיני דברים בכל מיני מקומות והייתה אופרציה סביב זה לחזור לאסוף את מה ששכחתי והרבה דברים שקבענו והם התבטלו. וקבענו זמן זוגי ליום שישי בצהריים ושחזרתי מהסיבוב של הקניות הייתי נסערת וונוס ראה אותי ככה ואמר שזה המוד הנכון להיכנס לזמן זוגי והוא צדק ולמרות שתכננו עדיף היה לבטל כדי שתהיה יותר התכוונות נכונה לזה.

גם היה עוד משהו שבוע שעבר, שקיבלנו את החלק החדש לטריינר החדש וונוס עשה על עצמו אימונים כדי שהוא יוכל לנעול את עצמו לאורך זמן והאווירה הייתה מדליקה כי אמרתי לו שזה מדליק אותי שהוא נעול ומצד שני זה קליל כי אין לי אחריות על זה ואז התחילו להיות לו שוב לילות ללא שינה״

המטפלת: ״ולמה את מקשרת את זה?״

אני: ״באופן אוטומטי לזה שאין סקס, למרות שכנראה שזאת לא הסיבה היחידה״

המטפלת: ״ומבחינתו את כאילו שומטות אותו?״

אני: ״אני לא יודעת הוא לא אומר את זה, ועכשיו אני רוצה להחזיר את הדברים כי בא לי שנעשה סקס, להחזיר את הקרבה האינטימית בנינו״

המטפלת: ״את מה שהיה לפני שבוע?״

אני: ״כן את המתח המיני המדליק סביב הנעילה העצמאית שלו״

המטפלת: ״ומה קרה?״

אני: ״אני חושבת שמשהו בשינה התחיל להחמיר וזה גם למה הוא שיחרר את עצמו כדי שהוא יוכל לישון וששום דבר לא יפריע לו, ואני מאד דואגת לשינה שלו, איך שמתחיל להחשיך את דואגת לאורות עמומים בבית, לסדר את המיטה, לשים שמן לבנדר ועוד כל מיני דברים שיעזרו לישון כדי שהיו אנרגיות נכונות לשינה״

המטפלת: ״והוא יודע את זה?״

אני: ״כן, כי אמרתי לו, אבל נגיד הלילה התעוררתי בבהלה מחלום וחשבתי שמשהו קרה ובדקתי את הטלפון והאור העיר אותו״

המטפלת: ״בואי ננסה להבין מה קרה, כי את אומרת שבמצב לא משהו ואת מבינה את זה מהשינה, ומזה שביום שישי התבטלו התוכניות״

אני: ״אני חושבת שהיה עוד משהו, כי בחמישי שעבר הכנו חמין וחמין אצלנו זאת המומחיות של ונוס ואני דאגתי שהיה את כל מה שצריך אבל שהוא בא להכין רציתי לעזור אבל קצת נתקעתי שם והתגובות שלי היו מסרסות ומעצבנות.

אני חושבת שהייתי צריכה להגיד לו שאני רוצה לעזור ושהוא יגיד לי מה לעשות וכך אני לא אסרס אותו בזמן שהוא מבשל.״

 

שוב אנחנו חוזרות לרצף האירועים

המטפלת: ״את קושרת את הענין עם הבישול ליום שישי?״

אני: ״כן, זה סוג של אותו המשך התנהלות, גם יום קודם שאלתי אותו למתי נקבע וזה מלחיץ אז הוא אמר נחליט מחר ובבוקר קבענו לשעה 1 ואז ביקשתי ל 2 והכל היה בסדר, רק שחזרתי מהסידורים שלי הייתי נסערת וזה הייתה קפיצה מאפס ל 100, שחזרתי אז הוא אמר לי שבי קצת תשתעממי קצת, תנוחי ואז נחליט ואח״כ שהצעתי אז כבר זה לא ארגיש מתאים״

המטפלת: ״ומה נפש שלך שמעה?״

אני: ״הרסת את זה״

המטפלת: ״והוא אמר זה?״

אני: ״לא, לא זוכרת שהוא אמר את זה, צריך סוג של שלווה ורגוע כדי להתחיל את הזמן שלנו וממש לא הייתי שם, הייתי נסערת.״

המטפלת: ״ממה היית נסערת?״

אני: ״בתחילת היום הקצבתי לעצמי פרק זמן, עד 11 להיות בבית ואז היה העיכוב בגלל שאיבדתי את השקית והגעתי לקראת 11:30, עדיין בטווח הסביר, אבל הייתי בחוויה של שיבוש התוכניות כי היה לי זמן מתוכנן ללא מרחב גמישות בעיקר לא בראש שלי כי זה לא באמת נורא אם זזים בזמן קצת״

המטפלת: ״זה בדיוק מה שמרגיש לי לגביכם הרבה פעמים, גם שונוס היה כאן, בגדול מה קרה? זזה קצת השעה?

ואני חושבת על זה איך אנחנו בחיים הבוגרים שלנו, יש לנו כל מיני בלת״מים, נגיד קובעים משהו ומשהו קורה אז צריך טיפה לשנות משהו והחוויה יכולה להיות קצת בלת״מית, כי קצת שינוי שקורה זה לא אומר שמאבדים את הפוקס שתכננו״

אני: ״אני חושבת מה שעוד הוסיף לתחושה ביום שישי זה שחזרתי הביתה הוא היה במטבח וראה אותי מיד איך שנכנסתי, אם הוא היה באולפן ואני הייתי יושבת רגע וקצת מאפסת את עצמי יכול להיות שהכל היה כרגיל״

המטפלת: ״נכון, איך בד״כ את מאפסת את עצמך? מווסתת את עצמך?״

אני: ״יושבת קצת בסלון עם הטלפון, אולי שותה מים״

המטפלת: ״אני פעם שאלתי אותכם ועכשיו אני שואלת שוב, נגיד היה שינוי בתוכניות״

אני: ״אני לא חושבת שיש לי כל כך בעיה שהתוכניות משתנות קצת אבל נראה לי שלונוס זה יותר קריטי״

המטפלת: ״רק השינוי או השינוי בסטייטאבמיינד?״

אני: ״אני חושבת שזה יותר הסטייטאבמיינד, כי הוא אמר שהכנסתי אותו קצת לסטרס״

המטפלת: ״תחשבי על זה ככה, הוא בענייניו עד הזמן שקבעתם ואת נכנסת בסוג של רוח סערה, איך זה קשור אליו, בא לי להגיד לו אתה לא תינוק לאמא הזאת, כי אם אתה תינוק לאמא שנכנסת ברוח סערה אז ברור שאין מי שיסת אותך, כי אמא שנכנסת הביתה והיא נסערת היא צריכה לווסת את עצמה ואז היא יכולה לוסת אותך, ואני שומעת את האמא הזאת אומרת רגע אם הייתי יושבת בסלון מרגיעה את עצמי הכל היה בסדר״

אני: ״גם יכול להיות שהכנתי משהו לאכול לצהריים וזה היה מלוח מאד ולא למאכל זה הוסיף״

המטפלת: ״זה ביאס אותו? זה התפוח המורעל?״

אני: ״לא בטוחה אבל יכול להיות״

המטפלת: ״את שמה לב שאנחנו מנחשות? כאילו אין לך תשובה מה קרה?

במהלך השנתיים האלו של הטיפול כל הזמן היית יושבת כאן ולא מבינה מה קרה ועכשיו את אומרת שאולי בגלל האוכל שהכנתי, או בגלל החמין שהפרעת, יש מצב שהגעתי ברוח סערה, אולי בגלל השינה הלא טובה שלו. אולי בגלל שהיו תוכניות עם חברים והן התבטלו?״

אני: ״זה בוודאות לא מה שהפריע לו, זה יותר בראש שלי יצר את העומס״

המטפלת: ״וזה שהיה שבוע עמוס הפך אותך ללא פנויה אליו? את היית במצב רוח למסיבה?״

אני: ״כן רציתי״

המטפלת: ״יכול להיות שלא רצית את כל ההחזקה הזאת של כמה שעות? כי הזמן הזוגי שלכם הוא לא איזה קווקי וזהו, יש אירוע שלם סביב זה, את מתארגנת מתקלחת, איפור וכו ואז את באה מוכנה לזמן שלכם, עם כל הדברים שאת מפעילה ומנהלת את העסק הזה, היה בא לך על זה?״

אני: ״בבוקר כן מאד, רציתי בזה והתכוונתי לזה״

המטפלת: ״ורק אחרי שנאבדה לי השקית ורצת בחזרה והייתי לחוצה זמן, והוא אומר לעצמו שאין לו את השולטת הזאת שהוא רוצה להתמסר אליה״

אני: ״הייתי יכולה להיות במקום הזה אם אנחנו הולכים לשם״

המטפלת: ״אבל ידעת שאתם הולכים לשם?״

אני: ״שהגעתי הוא אמר שבי תירגעי ומקסימום נבטל״

המטפלת: ״ושהוא אומר דבר כזה -מקסימום נבטל- מה את אומרת לו?״

אני: ״למה לבטל?״

המטפלת: ״בדיוק, מקסימום נדחה בשעה, שאת מדברת איתי עכשיו את מבינה שבנפש של ונוס קרה משהו נפרד מהמציאות, את לא יכולה להגיד לו שניה אני התארגן על עצמי ואז״

אני: ״אני לא נהלתי את זה, הייתי יכולה להגיד לו רגע אני צריכה זמן לעצמי אני כבר איתך״

המטפלת: ״אם אני מבינה אותו נכון על סמך ההכרות שלי איתו, הוא חווה את זה שהאשה הגדולה, של ההתמסרות שלו והוא לא יכול להתמסר לאישה הזאת שהיא בסטרס, ברוח סערה.

אז בסדר עוד שעה עוד שלוש מה קרה?!״

אני: ״אני לא יודעת למה זה ככה אצלו?״

המטפלת: ״אצלנו זה ככה בגלל כל שנות הילדות שלו, הוא לא יכול לסמוך על נשים שיחזקו אותי, כי הוא לא סומך עליי כי הוא לא בא לפה וזה משהו שיש לי איתו אישיו כי הוא לא יכול לנטוש את הדבר הזה פה, הוא לא נפרד״

אני: ״אני לא רואה את זה שהוא נטש את הטיפול, כי אנחנו מדברים עליו בבית״

המטפלת: ״ופה להגיד שמעכשיו המרחב הזה משתנה, כי לי יש פה ילד שאני לא בקשר איתו, הוא משחזר איזשהי הורות, שהיא בטוח לא שלי אני לא הייתי נוטשת אותו, זה לא אני.

ואני צריכה לבקש ממנו עכשיו שייתן לי להחזיק את זה שוב.

ואני חושבת שאת צריכה ללמוד מזה, כי הוא מכיר דמות נשית שאם היא ברוח סערה הוא לא רוצה להתמסר אליה, כבר היו כמה פעמים שהוא התמסר אליך ואת לא ניהלת את זה אז הוא נפגע. אני ביקשתי ממנו שאם זה קרה פעם פעמיים זה לא ככה לכל החיים, יש כאן דמות נשית שמאד רוצה, לוקחת אחריות, יש כאן דמות נשית שמגיעה לטיפול.

ואת צריכה להגיד לו, נכון הייתי ברוח סערה ולא בהכרח במוד הסקסי שציפית אליו, אבל יש לנו עוד זמן ועל סמך מה החלטת שהזמן שלנו לא יתקיים כמתוכנן.

ואני רוצה להגיד לך אל תהיה האמא הזאת שהוא שם אותה במשבצת הזאת, תתעקשי על הזמן שלך. תלמדי מההורות שאני נותנת, איך תלמדי, תגידי לו שניה מאמי מה קרה עוד שעתיים אני אהיה בסדר.

את חושבת שאם היית יושבת קצת נרגעת לא היית מוכנה בזמן שקבעתם?״

אני: ״בטח שהייתי מוכנה ורוצה בדיוק כמו שתוכנן״

המטפלת: ״אז למה ויתרת? בכלל שהוא אמר שהכנסת אותו לסטרס? איפה הצד שלך?״

אני: ״הדבר היחד שאני יכולה לחשוב עליו, שהרגשתי שהוא לא בעניין אז גם אני לא לגמרי בעניין,״

המטפלת: ״למה העניין שלו משפיע עליך?

אני רגע יוצאת מהסטיינג הבדס״מי את האישה שרוצה סקס עם בעלה

איך יכול להיות מצב שבעל אומר לאישתו על בא לי והיא אומרת טוב בסדר.

איפה הקול שלך?

את יכולה לנשק, למזמז אותו, לגעת בו.

אני: ״אני חושבת שאם עובר זמן שאני לא נוגעת ואז אני נוגעת אז הוא יכול לצחוק איזה צחוק של מבוכה, שהמילים שלו מאיפה באת עכשיו אליי״

המטפלת: ״אז תצחקי ותמשיכי, את זוכרת שדיברנו על זה שאם את רוצה סקס, כן אפשר להיות באינטרקציה גופנית ומזה להתקדם.״

 

אני מספרת על שבוע קודם שהייתה אווירה ממש טובה, טיילנו, היה זמן זוגי ביחד, היה לנו יפה בעיניים, הייתה אווירה מינית טובה ובריאה ואז שהתחיל השבוע ומשהו שם התחיל לדעוך, הדבר שאני יכולה לחשוב עליו מהצד שלי זה ההורמונים לקראת המחזור.

המטפלת: ״ומה זה עושה אותך?״

אני: ״אני יותר עצבנית, קצרה בסבלנות״

המטפלת: ״אליו? או פחות מכוונת?, הוא מפשר אותך ככה?״

אני: ״יכול להיות שהוא מפרש ככה, כי יכול להיות שפחות נגעתי בו״

המטפלת: ״זה מעניין, למה לא נגעת? יכול להיות שאת פחות אוהבת מגע בימים האלו? אצלו זה יותר ברור שהוא יכול להגיד -״אני לא רוצה שהיא תיגע בי״״

אני: ״אני מאד משתוקקת למגע ובכל פעם שאני מקבלת אותו אני רוצה עוד״

המטפלת: ״והוא לא משתוקק למגע?״

אני: ״לא, הוא חייב להיות מדיוק״

המטפלת: ״היום הבנתי שהוא מנהל עם עצמו קשר בראש, אחרי שהוא אמר לי שכרגע הוא נותן לך זמן להתקדם עם הטיפול, עברו 4 שבועות והוא אומר לי שהוא לא בא יותר והוא במקום לבוא ולהגיד לי -זה לא בסדר שאת לא כותבת לי, לא בסדר שאת נפגשת רק איתך ולא גם איתי, איבדת אותי לגמרי, הוא יכל להגיד לי את זה ומיד הייתי לוקחת אחריות , הוא בראש ניהל איתי דין ודברים ואמר לא רוצה אותך יותר, ולי הוא יכול להגיד את זה.

ומולך הוא יכול לחסום את המרחב המיני ואני צריכה שתעני לו.

אם אני לא הייתי כותבת לו היום לא הייתי יודעת שאין לי מטופל יותר, הוא לא נפרד ממני זאת דוגמה טובה כי שאת לא יכולה לתת לו לנהל את הקשר הזוגי שלכם מתוך הראש שלו, כי אז יש לו את הטראומות ילדות שלו, שבראש שלו יש את האמא הזאת שהוא לא יכול לסמוך עליה, שהוא לא יכול להתמסר אליה והוא לא יכול להגיד כלום, כי היא לא מקשיבה, זה לא מעניין אותה.

אבל כאן יש אישה שהיא לא ככה, היא מאד רוצה אבל את לא אומרת כלום״

 

אני: ״אני לא יודעת למה אני שותקת ולא מדברת״

המטפלת: ״זה הסיפור איתך שלא רק שאת לא מנהלת את המין, גם את הקשר הרגשי. כי את מנהלת את הקשר הלוגיסטי, כי הוא אמר לך שהוא לא יכול להתמסר ככה ואת עוזבת את זה, ואיפה הסיי שלך? ילד מחליט על אמא שלו? בן זוג אחד מחליט על אחר?

אתה לא יוכל להתמסר אליי עכשיו, בוא נדבר לקראת השעה שקבענו.

ולחזר אחריו ולהגיד לו אני לא מוותרת על הזמן שלנו.

אתה לא יכול פשוט ללכת, תבוא ותגיד את מה שאתה רוצה ואם אין לך מה להגיד אז אגיד.

היה בנינו קשר ואתה לא יכול פשוט להעלם.

את צריכה להפסיק להיכנס למקום הזה של הילדה הנזופה ולצאת משם״