החיים על סף תהום

בגלל שבמיניות שלי רצף והחזקה זה משהו שלא קיים שם בטבעיות 

החלטתי לכתוב לעצמי זכרון של מקרה שלא ואיך היום זה נראה אחרת.

פעם שהייתי מבשלת לא הייתי מאורגנת ומתארגנת כמו שצריך.

הייתי רואה איזה מתכון שבא לי להכין חושבת מה נראה לי שאין לי וצריך להשלים קונה כמה מצרכים מפנה זמן ואז מתחילה לבשל.

תוך כדי מבינה שאין לי מוצר מסוים שהייתי בטוחה שיש

עוצרת הכל והולכת לקנות  אולי גם קניתי לעצמי איזה נישנוש בדרך

חוזרת

שוב ממשיכה במתכון

שיט עוד הפעם משהו חסר

שוב עוצרת הכל אבל הפעם אהיה חכמה יותר ואבדוק שלא חסר עוד שום דבר נוסף והולכת להביא

כל המצרכים נמצאים

בנתיים קצת התעייפת אז אשב טיפה לנוח

עובר זמן

טוב נכנסת שוב למטבח להכין עכשיו שהכל נמצא.

מכינה

לרוב לא בהכרח בודקת כמה זמן נדרש או אם יש תוך כדי יש דברים שצריך להכין מראש

וכך ממשהו קליל ופשוט היה פתאום סוג של פרויקט מתיש שגוזל מלא אנרגיה.

היום אני קודם כל בודקת את המתכון, מה משך הזמן הנדרש, האם צריך להפריש/ להשרות וכו׳ לפני.

בודקת את כל המצריכים בודקת מה יש בבית ורוכשת בהתאם.

מפנה זמן מתאים

ואז ניגשת למלכה

נדיר שיהיו לי הפרעות תוך כדי שלמשהו שחסר.

הדברים הרבה יותר מתוזמנים יש דברים שתמיד יש בבית על בסיס קבוע כך שאין הפתעות בקטע הזה.

והרבה יותר כיף לי לבשל היום בצורה הזאת.

ייתכן והמצב של המוכנות של היום לא היה יכול להיות ככה מעצמו וזה הצריך הבנה ברורה של מה קורה אם זה לא מסודר כמו שצריך.