אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

סערת הרגשות הפרטית שלי
לפני שבועיים. 27 באפריל 2024 בשעה 7:21

לפני מספר שנים שרק קיבלתי רישיון נהיגה הסעתי את אבא שלי לת״א לאיזה מקום שהיה צריך. כאשר הגענו לת״א והתחלנו להיכנס לתוך הרחובות הוא ביקש ממני לעשות פרסה באיזה מקום, אני מודה שלא בדקתי לגמרי את הצומת אבל הנחתי שאם הוא המבוגר האחראי הוא בדק ולכן ביקש ממני

איך שאני עושה את הפרסה מגיח שוטר ואומר שעשיתי פרסה במקום שאסור, אני מקבלת דוח ו5 נקודות כי אני נהגת חדשה.

קצת בהלם הרי סמכתי על שיקול הדעת של אבי וחטפתי מזה.

אחרי קבלת הדוח אנחנו ממשיכים בנסיעה ואבא שלי מתרגז ואומר שהשוטר היה בתוך השיחים וקפץ משום מקום כדי להחשיל אותנו, ואני אמרתי שראיתי את הניידת ואני לא בטוחה שהוא הגיח משום מקום הוא המשיך לרטון ולהאשים את כולם חוץ מאת עצמו שלא בדק את הצומת. 

ואני קיבלתי עוד חור בנפש ומכך שסמכתי על בנאדם שקרוב אליי והוא פגע בי.

blackheart - אני חושבת שיש מצבים, כמו זה, שהיית צריכה לסרב ולא סרבת.
לפני שבועיים
תהום - בהחלט, אבל כדי שתוכלי להפעיל שיקול דעת הגיוני את לומדת על בשרך
לפני שבועיים
טלי35​(שולטת) - 🖤
לפני שבועיים
petruchio - בכל סמכות יש אחריות
ואחריות היא קודם כל כלפי עצמך
ורק אחרי כן אל מי שמולך.
טעויות קורות ועוד יקרו אבל
אם לא לוקחים אחריות ולא בודקים
זה יחזור על עצמו.
אמון נבנה כשיש פתיחות וכשיש לקיחת אחריות ולמידה אבל כדי לעשות זאת אתה חייב להיות חזק אם לא, תמיד תמצא אשם בגורמים חיצוניים….
לפני שבועיים
תהום - נכון מאד, רק שאבא שלי הוא האדם האחרון בעולם להודות שהוא טועה, תמיד כולם אשמים חוץ ממנו.
לפני שבועיים
petruchio - מתוקונת… זה לא נכתב סתם 😎
לפני שבועיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י