לפני 16 שנים. 30 באוקטובר 2008 בשעה 0:13
אני באמת שלא יודעת מה אני מרגישה,
אני מחפשת כעס ואין בי.
אני מחפשת קנאה ואין בי.
הפעם כנראה הגבול נמתח מידי ונקרע.
כי באמת אני לא מבינה איך בנאדם יכול להיות כל כך (ואני אפילו לא מוצאת את המילים)
בהתחלה רציתי לכעוס אבל לא הצלחתי.
ואז שאלתי על מי לכעוס עליו? עלייה? על שניהם?
עברה בי מחשבה שעכשיו התחיל איזה פרויקט גמר עליי ואז המחשבה על נקמה מתוקה וכואבת ישר התגבשה אבל זה כבר לא באמת עובד אצלי.
מיום ליום אני מתרגלת לזה יותר ויותר שאני אוהבת פחות ופחות ולבסוף זה יישאר כמו זיכרון מתוק ומר.
יש לי גבול בפרופיל שאומר "לא עושה כל מה שלא טוב לי."
וכנראה שזה לא עושה לי טוב.
זהו זה הקצה מכאן זה רק ידרדר ל...תהום אני די בספק.
כי מתהום זה מתדרדר למטה.
