אני חושבת על המוזיקה הנהדרת שיצא לי לגלות בשנים האחרונות וכמה הטעם שלי התפתח והשתנה ואיזה מזל שיש לי את השירים שמלווים אותי עכשיו בתקופה כל כך כואבת שלא מצליח לעבור יום אחד ללא דמעות.
המוזיקה תמיד הייתה עבורי אמצעי לוויסת ומשהו שהיום עבורי הוא אוויר לנשימה, אני יודעת שללא המוזיקה הייתי מרגישה אבודה לגמרי.
לפני כמה חודשים הגעתי לפודקאסט מעניין על פרידה, בזמנו נבהלתי ואמרתי לעצמי שמה זה קשור אליי ולא המשכתי להקשיב.
מאז הפרידה ועד היום כבר הקשבתי לו שלוש פעמים ובכלל אני עושה עם עצמי עבודה משמעותית ומכניסה את עצמי למסלול שבו אני רוצה להתקדם גם אם לא בא לי בעיקר כי אין אף אחד שיעשה זאת עבורי.
כמה תובנות שעולות לי לאחרונה בעקבות הפרידה.
- אולי קלישאתי אבל מודעות, מודעות ומודעות, ברגע שאני מכניסה את המודעות למערך החשיבה שלי אני מרגישה שדברים נראים אחרת לגמרי. בעיקר יש בי יותר הבנה, קבלה והחלטות טובות יותר.
- פרידה היא מוות, היא מוות של מי שהייתי בתוך הזוגיות, מוות של החלומות, השאיפות, התקוות והסיפורים שסיפרתי לעצמי והמחשבה שכמה קשה לנו כחברה להתמודד עם מוות, אנחנו לא יודעים לעקל מוות. מוות זה כואב וזה דבר טבעי.
ואם זאת תהיה גם לידה מחדש שלי, של מערכות יחסים וקשרים אחרים.
- המחשבה על פרידה יוצרת איזשהי בהלה גדולה שזה פיספוס גדול של זוגיות שחייבת להימשך, לא יכול להיות שאני אהיה גרושה עם האהבה העצומה שיש לי בקשר.
וגורמת לנו להאחז בתסריט מסוים של איך אמורה להיראות הזוגיות שלנו, המיניות שלנו, ולא לתת למה שחי באמת להיות.
- זוגיות היא כאן לא באמת כמשהו שימשיך לנצח, תמיד תהיה פרידה. הפרידה יכולה להיות שנזדקן ביחד ואחד מאיתנו ימות לפני השני.
- רק אהבה ענקית ככל שתהיה זה לא בהכרח מספיק.
- מאד ייתכן שמכאן והלאה ההתפחות שלנו תהיה לחוד.
- זוגיות ומערכות יחסים זה אחד הדברים הכי מלמדים שיש בחיים.
- יכול להיות שזה לא נכון שנמשיך לעבוד על זוגיות שזמנה להסתיים, ונכון יהיה לסיים אותה באהבה, חברות והערכה.
- קיבלתי ונתתי המון מתנות במהלך הקשר וגם עכשיו בפרידה קיבלתי את עצמי מחדש כמתנה.
