החיים על סף תהום

ואיך לא, אחד הנושאים שאני הכי אוהבת לכתוב עליו.
אז יש כמה אבל אחד שהוא יותר משמעותי מכולם.

הראשון מקסים, שווה מאד ונראה משהו מאד מבטיח אבל תפוס.
הוא במערכת יחסים פתוחה והכל יכול ללכת טוב אבל עדיין השאלה אם אני באמת רוצה.

השני חמוד מאד ילדון קטן 22 בקרוב איזה מוזר זה לצאת עם מישהו בגילי ויותר מזה קטן ממני, למרות שיש כאן פוטנציאל גדול לסקס מאשיין ובכלל זה מאד נעים לפתוח את הבוקר עם הודעה "בוקר טוב ליפה שבנשים". אבל עדיין השאלה אם אני באמת רוצה.

והשלישי המשמעותי מכולם, הוא כבר משהו אחר, ליגה אחרת לגמרי.
חתיך הורס, מצליחן מאורגן בחיים ומת על הלוק שלי. הוא עושה לי טיזינג ואני מחזירה לו. בשיחות שלנו עולה באופן ברור נושא הפמדום ואני כבר מפנטזת על איך שאני אקרע לו את הפטמות, והתעלל בו שעות. יש לו ניסיון מרשים אבל לטענתו אני הכי מתוחכמת. (תחמן...), בו אני רואה את הפוטנציאל הגבוה ביותר, עדיין לא היה כלום חוץ משיחות עמוקות עד אמצע הלילה.
השולטת שבי כל כך רוצה לאנוס אותו, לסמן את הגוף שלו, לנשוך, לקרוע.
וכמובן לגרום לו לקנא בי למוות. אין מה לעשות כבר הבהרתי לו שאצלי אהבה וכאב הולכים ביחד והוא די מקבל את זה.

וחוץ מאלו יש את הסדיר, הבימאי, הבלו אייז, הברמן (למרות שגילית שהוא א- מיני), הדיג'יי ההורס, ושוגר דדי שאתמול התעורר, ועכשיו נזכרתי במאורעות יום חמישי אז נראה שאין לי בעיה ממש עם גברים.
אבל אני מסכימה עם המתוקה שאמרה שהאחד יבוא אף אחד לא יהיה.

וחוץ מזה היום היה לי יום מדהים הסתובבתי ברחוב בתחושה של מנצחת.
יש לי חודש חזק בעבודה, קיבלתי הפקה לחתונה מאד רצינית, והמצב בבנק נראה בסדר.
אז בסה"כ החיים מחייכים אליי ואני מחייכת בחזרה.