שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

סערת הרגשות הפרטית שלי
לפני 15 שנים. 2 בדצמבר 2008 בשעה 22:31

בפנטזיה שלי כריסטיאן סלייטר מראיין אותי ומתעד את כל חיי. ממש כמו בראיון עם הערפד שבראד פיט מספר על חיי הלילה שלו.
חיי הלילה שלי לא שונים בהרבה משלו. למרות שלאחרונה התחלתי לגלות את הבוקר שזה מאד אידיאלי לסשנים וסקס.
אני עוברת המון לאחרונה, המון מכדי לכתוב בבלוג על כל אירוע ואירוע, ואני אפילו כבר מתחילה לשכוח חלק מהחוויות. אין לי מישהו שיתעד את מה שאני ודירתי הקטנה עוברות, אבל זה המון.
ואני אוהבת את החיים שלי ככה שיש לי בדיוק את מה וכמה שאני רוצה.

אני מפתחת באופן מושלם את הצד הנשלט, טוב למעשה אני די בטוחה שאם הוא לא היה שולט בי כמו שאני אוהבת אז שום דבר לא היה זז. ממש נשלטת מצידי... 😄
סף הכאב שלי הוא מדהים, לא האמנתי שהתחת שלי מסוגל לירוק דם מכף עץ ועוד שהכף תישבר אבל זה קרה.
וגרון עמוק זה דבר שבשגרה ואני מאד גאה בעצמי כי זה גודל שבכלל לא קל להכניס, והיום כמו ילדה טובה בלעתי הכל בלי לבזבז טיפה.

יש לי גם מוזיקאי מדהים עם מילים כובשות שעושות לי נעים איפה שצריך.
מכור לריגושיים כך אמרו עליו, אני עדיין בודקת את השטח אבל משהו שם נראה מבטיח.
הוא התמכר לבלוג שלי ואחרי ששידלתי אותו לכתוב בבלוג שלו הוא הבציר בי לכתוב שבאמת קצת התגעגעתי לכתיבה.

ועכשיו אני חושבת על עצמי ומה באמת אני רוצה ולא הייתי רוצה לחשוב ששום דבר יפסיק כרגע בחיים שלי אני מאד אוהבת אותם כמו שהם ואם מישהו רוצה לחיות איתי הוא יצטרך לקבל את כולי ולא לשנות אותי לדרישתו או רצונו.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י