ענייני הפמדום מתנהלים בצורה מאד מרשימה.
לאחרונה אני מגלה עוד ועוד צדדים מדהימים, וזה לא תלוי בעוצמת הכאב אלה השליטה עצמה.
למידתי את הנוכחי שאני אומרת "עיניים" העיניים שלו צריכות לפגוש את העיניים שלי ולפעמים זה ממש קשה ואני מרגישה עליו שהוא לא מסוגל ואז הוא משפיל מבט.
עכשיו אני צריכה לחשוב על מילה שאני אומרת אותה הוא חייב לסתום, כי לפעמים... בעצם בדרך ככל הוא מדבר ומדבר ודי קשה לעצור אותו.
מעבר לזה יש שם לא מעט מחסומים כי הוא מסוגל להתמסר לכל אחת אבל איתי בגלל שזה כל כך אמיתי וחזק מאד קשה.
אבל אני מפרקת את זה לאט לאט בדרך הייחודית שלי.
למעשה שאני חושבת על זה העבודה שלי בתחום המכירות והרקע הפמדומי שלי מאד עוזרים ומזנים אחד את השני. השליטה שלי היום היא הרבה יותר טובה ומתוחכמת.
עדיין עוד אין שאיים מרשימים ומרחקי לכת אבל אני על דרך המלך.
הגוף שלו מעיד על כך כולו מסומן בי ושאני מעבירה יד חלקה על גופו אני מרגישה גאווה.
לפני 15 שנים. 30 בדצמבר 2008 בשעה 9:05
