אני מניחה שכבר קרוב לעשור עבר מאז הפעם האחרונה שעשיתי/ השתמשתי/ צרכתי you name it
אבל לפני כמה ימים בשיחה עם הנגר הנושא עלה ואמרתי שהגעגוע הוא בעיקר לתחושה שאתה לוקח משהו ובתוך כמה שניות הכל מרגיש הרבה יותר טוב גם אם זה שקר שאתה מספר לעצמך וכמעט שאין שום דבר שגורם לך להרגיש ככה בפרק זמן כל כך קצר.
והוא הבין בדיוק למה אני מתכוונת ואף השלים מעצמו.
שהקצב של החיים הוא מטורף מאד קל לברוח לקיצורי דרך בייחוד אם הנפש צריכה פיתרון מידי בטח אם יש סיכוי קטן להרגיש סופרמן לכמה רגעים.
לפעמים אני מודה על הניסיון שהיה לי היו בו כמה דברים חיוביים והרבה דברים שליליים שניסיון טוב נרכש על החוויה המלאה מה כן טוב ובעיקר מה לא טוב.
היום אני לא באמת מתגעגעת לחומר, זאת הייתה תקופה מאד אפלה שלא הייתי רוצה להיות בה היום ובעיקר כי אין סיבה, פעם פחדתי להתמודד עם רגשות, פחדתי להתמסר למה שאני מרגישה ברגע הזה ובעיקר רציתי לברוח כי היה קשה, שונה וזר.
היום אני עדיין מחזיקה בשיא הפיקחות שלי וכבר כמעט 10 חודשים מאז הפעם האחרונה שעשיתי משהו. ובנוסף אני מאמינה שאני הרבה יותר במודעות והכל הוא חלק מהדרך שלי להתמודד בחיים האלה.