החיים על סף תהום

וול... אם כבר אקסבציונים
אז עד הסוף.

אני מרגישה שיש לי צורך להגיב על הפוסט היפה שנכתב עליי באחד הבלוגים.
אז ככה
נכון שרציתי ובאמת ממקום אמיתי וטהור.
אבל נורא קשה שמצד אחד באה הרבה השקעה וצד שני אדיש ושופט בצורה לא אובייקטיבית.
מעשה "הבגידה" שלי לא נבע אווט אופ דה בלו אחרי יזומה של כמה לילות לסשן שלא הגיע פניתי לדרכי כדי לקבל את מה שאני רוצה. וקיבלתי.

אני לא רואה בזה שקר הרי אני זאת שסיפרה לו על המקרה אם הייתי שקרנית כמו שהוא מציג זאת לא הייתי מספרת לו על המקרה לעולם.

השפלה היא דבר כואב על אחת כמה וכמה כשהיא באה ממקום אמיתי וכנה, וההתמודדות איתה היא לא קלה. יש כאלו שלוקחים אותה קשה בייחוד כשהיא באה מבחורה שלטענתך היא לא מספיק חכמה, ובסוף היא ולא אחרת מצליחה לסובב אותך על האצבע הקטנה.

אמרתי לו שאני רוצה אותו לעצמי ולא בצורה שיוונית כי ככה אני. ואם כבד עליו אז בבקשה הדלת פתוחה.
גם טענתי שזה לא פייר כלפי בחורות אחרות שאיתן הוא במגע מיני חופשי שזה קושר אותן אליו והוא מצדו לא מחויב ואז רוב הסיכויים שהן נכנסות למערבולת שאני הייתי בה בזמנו, ולצאת מהמערבולת הזאת הייתי צריכה המון כוח. אין מה לעשות זאת עובדה נשים מתאהבות בגבר שמזין אותם. על אחת כמה וכמה אם זה בדס"מ ועוד נשלטות.

ואולי במקום מסוים אני קוראת כאן תיגר, אם מישהי/ו באמת מסוגל/ת להיות סאדומזוכיסט כמוני ולקחת את זה למקום הכי אמיתי שאפשר. כי אני חיה בקצה וכה זה שחיים בקצה החוויות הן עד הסוף.

וכל ההתנגדות הזאת כל כך מצחיקה כי אני כבר מכירה את הסיפור, והסוף הוא אותו הדבר תמיד.

למי שפספס הנה קישור לפוסט.
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=174140&blog_id=10979

ועוד משהו לסיום ברוח אופטימית