אתמול שצפיתי בטקס הלוויה של אוזי חשבתי על איזה אישה עצומה היא שרון אוסבורן.
שרון אוסבורן היא הדוגמה לאישה חזקה בעוצמות הגבוהות ביותר שנשארה למרות החיים הפרועים והמופרעים של בעלה היא הייתה שם תמכה, עשתה, נלחמה ובעצם שמרה עליו בכל השנים האלו, שאין לי ספק אפילו שלא היו פשוטות.
שנים שכללו סיבובי ההופעות בעולם, ההקלטות, אהבה ענקית, האנשים בחיים, היכולת לנהל קריירה, משפחה ובית.
הבעיות שבדרך, הדרמות של החיים האלו וההשראה שהיא מעניקה.
אפילו את בהופעה האחרונה שלו היא הייתה לגמרי חלק מהותי ממנה ובעיקר שהיא עזרה לו לסיים בעולם כמו אגדה.
אני בטוחה שהיא גם מופרעת בדרכה שלה, לפני כמה שנים חברה סיפרה שהייתה בצוות ההפקה של ההופעה בארץ ושהם נחתו ששרון ממש התלהבה מהשמלה שהיא לבשה וביקשה אותה ממנה והחברה פשוט פשטה את השמלה ונשארה בלבוש מינימלי של שמלת בסיס כדי ששרון תקבל את השמלה שהיא רצתה.
אני זוכרת שאי שם בגיל 20 שאני נגסתי בעולם הזה, חשבתי הרבה על הנשים של… פחות רציתי להיות כמו קורטני לאב, ננסי, פאם מוריסון והרבה פעמים חשבתי עליה כמודל לחיקוי עבורי אח״כ גם לורי אנדרסון הצטרפה למקום הזה עבורי.
באחת הכתבות הופיע ציטוט יפה
״בזכותה, הוא חי עשורים מעבר לציפיות. בזכותה, הוא זכה להופיע שוב, להחזיק נכדים, להרגיש אהוב. הוא לא היה קדוש - אבל הוא היה אדם טוב ומוכשר שנלחם על חייו. ולצדו עמדה מישהי שנלחמה חזק יותר. ואולי זו האהבה הכי חזקה שעולם הרוקנרול ידע.״