התקופה הזאת בה העננים מכסים את הבוקר היא פרק הזמן היפה ביותר בו אנחנו נפרדים ממה שהיה מבינים מה מתרחש ובונים את מה שיהיה.
בקרוב תחלוף שנה לגירושין לפעמים שאני חושבת על זה בא לי לבכות לא בגלל שטוב או רע אלא בעיקר בשבילי ולהבין ולהכיר במה שקרה, קורה ויקרה.
השלמה שכנראה שלעולם לא הייתי יכולה להיות במקום שאני נמצאת בו היום לולא עברתי את מה שעברתי.
אני עדיין מודעת לסדקים שבלב את אלו שלא התמלאו עדיין ואת אלו שכנראה לעולם לא יתמלאו.
השנה הזאת הוקדשה להישרדות, לשיקום, לתובנות ולמצוא את עצמי וכמה שלפעמים זה יכול להיות עצוב זה גם יכול להיות מאד משמח ותמיד מאד משמעותי.
אם לפני שנה היה מוזר להיות בבית לבד היום זה אחד הדברים האהובים עליי.
האלכוהול שיש כאן בבית הוא עבורי ובשבילי ולא בגללי.
כבר משמעותי פחות דברים נשארו בבית מאז שהייתי נשואה והבית הופך להיות יותר ויותר אני ולצבור את הזכרונות שלי.
בגינה שלי עם כל עלה חדש שצומח הוא צומח מההשקעה והטיפול שלי.
לפעמים צריך לזרוק את עצמך על הסלעים ולהתנפץ כדי שתביני שזאת רק את שם וככה את מוכנה למים העמוקים, הסוערים שיבואו.