יש סיבה ברורה שבה קבעתי לעצמי סטנדרטים מסוימים ולפיהם אני בוחרת להתנהל בחיים האלו.
שחלקם הם:
- אפשר לקבוע איתי מראש או לכל המאוחר עד השעה 15 לאותו יום במידה ואני פנויה ואם לא קבעת אז לא ניפגש היום.
- ימי שישי בערב מוקדשים לחברים/ חברות שלי ואני לא אקבע משהו עם מישהו בטח ולא דייט ראשון.
- אני כן רוצה לקבל הודעת בוקר טוב ועדיף מוקדם ולא מתי שאתה נזכר.
- אני ממש לא מעוניינת להחזיק לבד את המרחב הזה שיש בנינו לבד, בין אם הוא הולך לכיוון זוגי/ מיני או לא.
ואני עוד לא מפשילה שרוולים ונלחמת על קשר שאני עוד בכלל לא יודעת שזה זה.
ייתכן והסחרחורת הזו של הקשר של החודש וחצי האחרון מגיעה לסופה עם חלק מהדברים הטובים שקיבלתי וחלק מהדברים הפחות טובים שקיבלתי שהעיקרי מהם הוא ההבנה שלמרות שמערכות יחסים מהסוג הזה הן מאד מעוררות אותי כי הן אלו המוכרות לי, זה ממש לא אומר שאני צריכה להמשיך לתת להן כזו נוכחות בחיי.
הרי בסופו של דבר אותם סטנדרטים שומרים עליי ועל מה שחשוב לי וזה מה שחשוב שיעזור לי להמשיך בתהליך שלי ולהגיע למטרות אליהן אני שואפת.