החיים על סף תהום

"ג'וני מדבר איתי על אהבה,
יושבים כאן במרפסת, הוא נותן לי הרגשה טובה....
ג'וני בא, זה משמח.
לפעמים יש יין זול, לפעמים פיסת סיגריה...."

ומחר ג'וני שלי יחזור אליי בגרסה משופרת ומשודרגת
והוא יהיה בן זונה כמו שרק ג'וני יכול להיות.


ג'וני היה בחור חמוד וביישן שלא ידע יותר מידי על אהבה, יחסים, פילוסופיות, והחיים לא הבין יותר מידי היה פשוט לא יותר מיד בכלום.
הייתי ממלצרת לו שהיה מגיע אל המסעדה שבעיר הקטנה שלי
ואז יום אחד הוא הפך להיות חייל, חייל קרבי והיה לו את הלוק הגברי המושלם. הוא הפך להיות מפלצת רעה בדיוק כמו שאני אוהבת. שהיה נכנס הייתי מחסירה פעימה, כשהיה מסתכל עליי הייתי נמסה.
היה מדיף ריח חזק של בושם מעורבב בזיעה 100% של גבריות טהורה. הוא היה גבוה, שרירי ורחב מעוצב במידה הנכונה. היה לו צבע מוקה מדהים, היו לו ידיים מטורפת שרק רציתי שיתפוס אותי ולא יעזוב, והיה לו קול בסי שאי אפשר היה להישאר אדישים לגביו. והעיניים אחח העיניים שלו היו עיני נץ היה כבר כואב להסתכל עליהם.

ופעם הוא התקרב אליי ולחש לי שהוא יבוא לכאן שאני אסיים לעבוד ולא חיכה לשום אישור ממני פשוט זה היה כמו פקודה. הרגשתי שזהו הגיע זמני ומישהו שם למעלה מחכה לי.
ולקראת חצות ג'וני הגיע הורס כהרגלו ושאל אותי אם אני מכונה. לא ידעתי מה לענות כי בכל פעם שהוא היה מדבר הייתי מאבדת את הקול ומשתתקת. הנדתי בראשי לכן.
ואחרי כמה דקות יצאנו משם.
נוסעים במכונית לים סיגריות ויין ומדברים וכמו שכבר אמרתי ג'וני לא היה יותר מידי כלום.
וכל הפנטזיה שלי התחילה להתמוגג ככל שהתקרבנו לים. ואז בשלב מסוים ביקשתי שיחזיר אותי הביתה וחזרנו ושנייה לפני שנפרדנו ביקשתי שיוריד את המכנסים ויראה לי מה יש שם. ואכן היה שם איבר מדהים ביופיו אבל לא נגעתי ולא התקרבתי.
השארתי אותו הפנטזיה שלי מושלם במראו כמו שהוא ולא יותר.