דווקא עכשיו שהתריס מוגף אני מייצרת לעצמי שקט שמעולם לא היה לי, הוא קצת דומה לשקט שהייתי מייצרת לעצמי אי שם בגיל 14 שהייתי בורחת לחדר שלי סוגרת את הדלת והולכת לאיבוד עם המוזיקה והמחשבות שלי, אבל עכשיו זה אחרת, כי אני אחרת ואני לא בורחת לעצמי או מעצמי לשום מקום.
היום שאני מבינה שהתכניות של השבוע הקרוב הולכות להשתנות ומשחררת את זה. מסרבת להצעה מפתה למרק כדי לעזור לי להחלים כי אני לא נכונה עבורי.
מהרהרת עוד קצת על הקשרים שהיו ונגמרו ומה למדתי על עצמי מכל אחד מהם והמסקנה המתבקשת היא שאם יש משהו שלא כדאי לאגור זה גברים.
מהרהרת על התאריך כי לפני 9 שנים זה היה ערב לפני החתונה שלי, כיאה לעצמי כלה בשמלה פינאפ ורודה, שיער ורוד ופרחים ועם המחשבה שנהיה לנצח ביחד כי זה התסריט. כמה שהתסריט השתנה.
ואם חשבתי שזה מטורף להתחתן עוד יותר מטורף זה להתגרש.
מהרהרת על השנה שהייתה מה ההחלטות הטובות שהיו ומה ההחלטות המיותרות ובאיזה ווליום מטורף היא התחילה ואיך היא מסתיימת בהתכנסות ושקט.