צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

סערת הרגשות הפרטית שלי
לפני 18 שנים. 28 באוקטובר 2005 בשעה 12:14

בדיוק בחצות כשהלילה עומד
מתחיל הסיפור על הלב הבודד
מתחת ירח ועצי דובדבן
יושבת ויקטוריה בוכה כל הזמן

היא אומרת:
תנו לי גבר שיתן לי כוחות
תנו לי אחד שיודע לחיות
השיגו לי איש עם גוף וזרועות
שיתן לי קצת חום ולצעוק בלילות

על הגבול בין שפיות לדמיון
חולמת ויקטוריה מסביב לשעון
יושבת לבד כל כך מחכה
שיבוא הגיבור ויושיע אותה

היא לוחשת:
תנו לי גבר ששובר את הלב
אחד מיוחד שמבין בכאב
השיגו לי איש מנוסה ורעב
תנו לי גבר שתמיד מתלהב

היא אמרה לכל הרוחות
העיקר זה לחיות
העיקר זה לחיות
היא אמרה הכל זה שטויות
העיקר זה לחיות
רק תנו לי לחיות
ואפילו לרגע

Venus in Furs - ברכות על הבלוג הטרי....ושיהיו הרבה רגעי חיים מסעירים לכתוב עליהם...}}}{{{
לפני 18 שנים
Gods and monsters​(לא בעסק) - אני מקפיץ את זה שוב
תיראי כיצד הכל היתחיל
אכן יש קרמה וגורל משותף
ברכות לעתיד ניפלא
G&M
לפני 18 שנים
תאטרון החלומות​(אחר) - welcome to the show ...
חיכיתי
לפני 18 שנים
Bloody Kiss - בהחלט אחד השירים.... ללא ספק בכלל
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י