לפני 15 שנים. 30 באוגוסט 2009 בשעה 7:59
אני רעבה.
ולא כי אני באמת רעבה,
אלה כי אוכל זה הדבר שהכי ינחם אותי כרגע, אחרי אתמול.
זה יחבק וינחם
ויעשה כל כך טוב לכמה דקות
ואולי אפילו יעצור לקצת את הדמעות שלא מפסיקות.
וזה רק בגלל שיש אנשים שכל כך מדגדגים את הגבול שלי לשנוא אותם.
זה בלתי נסבל האכילה הרגישית הזאת.
ואני פוחדת לחשוב שאני לא יכולה להתמודד עם דברים לבד ואני חייבת אוכל.
אבל רע לי, וכואב לי הלב, הגוף הכל.
