החיים על סף תהום

אז כן קראתי את הפוסט שנכתב על כמה שאני מכשפה אכזרית ורעה.
ותמיד הרבה יותר קל לבוא ולהאישם את הצד השני.
אני לעומת זאת כל הלילה הייתי בשליטה על אף ששתיתי הרבה לא איבדתי את עצמי אפילו לא לדקה אחת.
אני זוכרת הכל.

אז כן זה היה באמת מחווה מאד מדהימה ומפתה כדי שאני אחזור.
בהתחלה הבושם והמברשת שיניים ואז השינוים למעני בקשר, הכנות, הנאמנות וההתמסרות המוחלטת. בהחלט הכל מאד ריגשו אותי
אבל איפה הצד שלי? איפה מה ש**אני** רוצה ולא רוצה הבחירות וההחלטות שלי. וכן זה נורא קל להגיד שאני שולחת מסרים סותרים אבל במשך כחודש אני כל הזמן רוצה נתק. ולדעתי זה סופר אכזרי להגיד לבנאדם לחכות לי שאני אחזור בעוד זמן מה וזה הרבה יותר אכזרי מלהגיד נפרדים לתמיד.

נורא קל להשמיט פרטים שהם מאד חשובים, כמו שבמהלך ההליכה הביתה התעצבנתי וכעסתי שאני לא מקבלת הקשבה לרצנות שלי, וזה המון מידע לעקל עבורי בלילה אחד ואני רוצה להיות שלמה ב100% עם עצמי וההחלטה שלי.
במהלך הערב הרגשתי מגע שהיה נעים לפרקים ולפרקים היה מציק רציתי להיות שלמה עם עצמי.

ואז מהמונית התחיל הטירוף, למעשה אחרי שהחתול התקשר, תחילה הבריחה הביתה ניסיתי לדבר איתו בלובי אבל לא היתה הקשבה, אח"כ התחלתי ללכת הביתה ואז הוא רדף אחרי ומהבהלה נכנסתי למכולת כדי שלא יתקוף אותי.
ואז הגעתי הביתה אפשר קצת להירגע, אז זהו שלא.
מהמרפסת אני שומעת צעקות שאני רעה ואכזרית ואיך אני עושה דבר כזה למישהו שאני כל כך אוהבת. ואז הוא הפיל את האופנוע של אחד השכנים והלך.
אפשר להרגע ולהזמין את החתול.

הרבה זמן לא עבר ודפיקות בדלת הוא צועק שאני אכניס אותו הביתה, השכן מלמעלה יורד ושואל אותי עם הכל בסדר, אני משיבה לחיוב ומכניסה את הסכנה הביתה. אני שוב מתקשרת לחתול ואומרת לו שיש באלגן ונדחה קצת את פגישתנו אחרי שכבר אמר לי שהוא בדרך אליי אפילו לא סיימנו את השיחה. ואז הוא לוקח לי את הטלפון ומרסק אותו על הרצפה באותה שניה גייסתי את כל הקולות שלי וצעקתי "עוף מפה" הוא התעקש שהוא לא הולך שאמרתי שאני אזמין משטרה הוא אמר שאין לו בעיה לבלות לילה בתא מעצר.
הוא הוציא בירה שתה והתחיל לשפוך אותה בבית בזמן שאני מנסה להחיות את הטלפון. הוא צעק ואמר המון דברים שאני לא אוהבת אותו יותר וכו'
התקשרתי שוב לחתול ואמרתי לו שיש באלגן ואז הסכנה צעקה "היא איתי האקס שלה"
הוא דפק סמוחטה ממש מגעילה על החלון.
אמרתי לו בוא נרגע נסדר כאן אני אתקלח ונלך אליו. נכנסתי למקלחת ואז הוא בא אחרי בכה וצעק אמרתי לו שיתפשט ויכנס למקלחת על מנת להירגע קצת אבל המקלחת לא הועילה.
עוד צעקות וכבר אז ממש לא נסיתי להילחם בו השכבתי אותו במיטה שאולי קצת ירגע אבל כלום לא עזר. ואז הוא התלבש והמשיך בצעקות והלך.

שקט, עוד לא.
שולחת סמס לחתול שאני מצטערת על הבאלגן שאל אם לבוא אמרתי שכן. ובאמת תוד כמה דקות שבהמלכן כמה וכמה שיחות טלפון עם הסכנה בכמה רעה אני.
ואז החתול הגיע, בשלב זה כבר סיננתי את הצרות כי שום דבר טוב לא יצא מזה ואז צעקות מהמרפסת ודפיקות בדלת אמרתי לחתול "אוף למה אתם נדפקים ככה בסוף?" התייעצתי איתו בנושא המשטרה והוא אמר בואי תודירי את העקבים, ונכבה את האור וננמיך את המוזיקה וכך עשינו עד שהשכן שוב יוצא ואמר לו ללכת.
ואז אחרי כמה דקות באמת היה שקט.
ואז התפננו לעיניינים שלנו אחרי איזה זמן שוב שיחת טלפון אבל כבר הייתי בעולם אחר לגמרי והתעלמתי ממנה לחלוטין.
ומכאן הכל הולך ומשתפר אבל זה כבר לפוסט אחר שיוקדש כולו לחתול.

בבוקר הלכתי לשכן ואמרתי לו המון תודה על אתמול הוא ביקש ממני שאם יהיו מצבים כאלו בעתיד שאני אדבר איתו והוא יסייע לי.
ובצהורים הודעת סליחה על הבאלגן של אתמול, ושהמשכתי עם הבקשה שלי לנתק הוא התעצבן וניתק את זה ככה.

וכן כואב לי מאד לראות את אהבה שלי הולכת ונשרפת ככה, ועכשיו מחול הפרובוקציות.
כואב לי שאתמול לא יכלתי לראות בו כלום חוץ מסכנה וצרות עבורי.
אבל אסור לי לוותר לעצמי ולהתפשר על אהבה שלא מכבדת אותי כמו שאני היא בפירוש לא בשבילי.
שוב פעם להעלם בקשר, להכנס למקום פסיבי וקטן די זה לא בשבילי.