אתמול בלילה לאחר דייט נחמד, חזרתי הביתה מחוייכת וברגע שהגעתי הביתה החיוך נעלם.
הוא חיכה לי שאחזור האקס המיתולוגי לאחר שלוש וחצי שנות חברות
הוא ישב מקובץ ליד הגדר אני מתקרבת אליו ושואלת "מה אתה עושה כאן?"
הוא נעמד מולי ואומר "את כל כך יפה, לא הפסקתי לחשוב עלייך מאז הלילה הקודם שלנו"
*(קצת רקע הלילה הקודם הייה לפני כמה ימים ולאחר שהסתיים הבנתי עם עצמי שכל הקשר שלי איתו ניגמר כבר אז, ואין בי שום רצון לחזרה)
אמרתי לו "אתה יודע שמבחינתי זה ניגמר"
"אני יודע, אבל אני כל כך אוהב אותך, אני לא רוצה לישון עוד לילה אחד בלעדייך"
ואז פתאום הוא נישכב על המדרכה מולי והתחיל לבכות מה שבחיים לא ראיתי אותו עושה.
ואז בקול מתחנן "תני לי עוד הזדמנות"
צעקתי עליו ואמרתי לו "תתאפס על עצמך, באת לדבר לא? ככה אני לא מוכנה שנדבר"
ואז הוא חייך, ובא לחבק אותי, לא רציתי בזה והרגשתי שהוא כופה את עצמו עליי.
מהר דחיתי אותו ממני.
ושוב צעקתי עליו שירגע
ואמרתי "אתה רוצה לדבר, לא? אז בוא ונדבר בצורה רגועה יותר ולא ככה"
ניכנסנו לביתי התחלנו לדבר ולשם שינוי זרם בנינו דיבור חזק וטוב
סיפרתי לו על כל ממה שעברתי בזמן האחרון והוא סיפר לי על התקופה שלו.
ואז הוא פתאום התהפך
והתחיל עם כל סצאנות הקנאה שלו
"אני לא מסוגל לקבל שמישהו נגע בך, ליטף אותך,
והכי קשה לי לקבל את זה שמישהו נישק אותך"
ואני אומרת לעצמי בלב ובחיוך זדוני -"רק על זה אתה מתעצבן..." :))))
ואז הוא אמר בטון מאיים "אם את לא שלי, אז את לא תהייה של אף אחד אחר!"
"למה אתה חייב להיות אובססיבי אליי, תן לי סיבה אחד שנחזור" נזפתי בו.
שתיקה עמוקה סררה בנינו
ופתאום שוב המגע המעצבן שלו והפעם הוא מנסה לנשק אותי
מידי העפתי לו סטירה מצלצלת וכואבת.
ואז כבר ממש נישבר לי ממנו וגירשתי אותו מהבית, אמרתי לו "תעוף מכאן, ומהחיים שלי בכלל"
ואז שניראה הייה שהוא בא ללכת הוא התיישב מולי על הריצפה וחיבק לי את הרגליים ואמר
"אני מתחננן בפנייך, תני לי עוד הזדמנות"
ובטון הכי קר ואדיש אמרתי לו "לא, ואני רוצה שתלך עכשיו"
"בבקשה אל תגרשי אותי"
"אוקיי לא לגרש אותך, סבבה אז בשביל מה באת?"
הוא התחיל לבכות
"די, אני לא מסוגל יותר עם האדישות שלך כלפיי, מה את לא מבינה שאני אוהב אותך?
מה את עוד רוצה שאני אעשה?"
- "אתה יודע שאתה יקר לי, ואני מבינה אותך, אבל אנחנו לא נחזור להיות ביחד" אמרתי לו.
"ובשביל לא להגיע למקומות לא טובים עדיף שזה יגמר כאן לטובת שנינו."
"אני חייב רק עוד דבר אחד קטן לבקש ממך, תני לי לרדת לך, רק עוד פעם אחת אחרונה לטעום ממך"
וכאן נפלתי, יכול להיות שזאת החרמנות המצטברת שגברה עליי.
והסכמתי שהוא ירד לי.
הוא התחיל שאני הייתי בשכיבה ואז התיישבתי מעל הפרצוף שלו והתחלתי לזיין אותו.
זאת הייתה ירידה נחמדה ודי מספקת.
וכמה דקות אחרי שגמרתי
אמרתי לו שילך, והוא הלך.
הרגשתי גבר. זיינתי וזרקתי.
הלכתי לישון מסופקת.
אבל לא לגמרי, חיפשתי משהו חם ומחזק באמת.
משהו שישאיר לי טעם של עוד.
ובבקר שקמתי הגעתי למסקנה
מה שהייה בעבר טוב שהוא הייה ושם הוא צריך להישאר.
אז את הפרק הזה בחיי סיימת סופית
והיום בשיחת טלפון זה גם הייה בצורה רשמית.
לאחר קרוב חמש שנים של הכרות.
לפני 18 שנים. 2 במרץ 2006 בשעה 21:02