אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

סערת הרגשות הפרטית שלי
לפני 18 שנים. 6 במרץ 2006 בשעה 22:08

fuck off!!!!!!!
למה לעזאזל זה חייב להיות ככה???
למה דווקא ככה?
למה כל קשר שהייה לי עד היום וניגמר הייה חייב להסתיים באובססיה
זה מתחיל שהייתי בת 16 החבר הראשון הקשר ניגמר בנינו והוא הייה שבור כל כך והתחיל עם איומי התאבדות שלו.
לקח לי כמעט שנה לצאת מכל הבלאגן הזה.
והסיפור חוזר על עצמו בשנית
החבר השני שלי סיימנו את הקשר לפני שנה וחצי
והאובססיה חוזרת על עצמה שוב.
אומנם לא התאבדיות אבל עדיין אותה אובססיה.
אין ספור הטרדות
והיום זה השיא
הוא מתקשר אליי ואומר "קראתי את הבלוג שלך"
ואז הוא התחיל עם כל התקפי הזעם שלו
אני מכירה את הבנאדם כבר כמעט חמש שנים ומהשיחה היום ממש לא ידעתי מי הוא.
אז אחרי שהוא כבר עלה לי על העצבים תפסתי את הג'אננה וצעקתי עליו
"פאק למה אתה מנסה להחיות משהו שמת לפני כל כך הרבה זמן???
ולמה אתה מנסה להיכנס בצורה כל כך שלילית לתוך החיים שלי שוב???
מה אתה רוצה ממני עוד?????????????"

הרי בכל פרידה יש מחיר לשלם
ואם החלטת לוותר אז תלמד להתמודד
זה המחיר ואין הקלות.
אלה פשוט לשלם.

כמה חכם הייה הבנאדם שאמר
רק כשאנחנו מאבדים משהו אנחנו מכירים בערכו.

Venus in Furs - אז אפס, אם אתה קורא גם עכשיו, כדאי שתמצא לך אובססיה אחרת או שיהיה לך עסק איתי. ואני מטורף. שאל את כולם. לך תמצוץ לעיזים שם ברמלה ותעזוב אותה בשקט. היא ראוייה להרבה יותר.
לפני 18 שנים
תהום - בייבי,
איזה מקסים אתה.
הגבר הכי מדהים.

מתה עלייך.
:)))
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י