החיים על סף תהום

הלילה חלמתי חלום שלפני כמה שנים שחלמתי.
והלילה הוא חזר שוב אבל הפעם הייה לו סוף.
החלום הייה שאני מתחתנת (אני כ-ז-א-ת אישה) לבושה בשמלת כלה לבנה ומפוארת עם תסרוקת תלתלים ואיפור כבד ומוגזם. זר פרחים על השולחן אבא שלי ניכנס ומוודה שאני בסדר
אני ממשיכה באירגונים בחדר ורואה מבעד לחלון את האוחרים שמגיעים חברים חברות משפחה ועוד וגם כמה אנשי כלוב.
אני רואה שהחברה הכי טובה שלי עשתה תלתלים אדומים
אני רואה את בעלי לעתיד (אומנם לא בחיר ליבי אבל הייתה לו השפעה כלשהי עליי בזמנו שהסכמתי להתחתנן איתו) מתארגן לבוש בטוקסידו מגולח מבושם ומסודר כל כך לא מתאים לו כל הזמן הוא הייה כל כך לא מסודר ועכשיו הוא כן.
אני רואה את הכל מסביבי ואז והלב שלי לא שם זה לא בשבילי כל העסק הזה.
ואז במחשבה זרירה
אני לוקחת את הרגליים שלי ובוחרת
אני מבחינה באהובי על אופנוע ריליי מאיים ומעיל עור
ואני רצה אליו עם השמלת כלה וכל האיפור וכל מה שלא עשיתי ועולה על האופנוע
אנחנו בורחים משם.
אני רואה את בעלי לשעבר והוא המום מהבריחה שלי ממנו.
"מה??? לאן את הולכת? מה קרה? תחזרתי..."
fuck you" אני לעולם לא אתחתנן איתך!!!"
אנחנו נוסעים אני ניצמדת אליו ומחבקת אותו חזק כאילו אין מחר אני מאוהבת
ומאושרת שבחרתי מחיי בורגנות ונורמטיביות
אנחנו נוסעים על כביש מהיר ואז פתאום האופנוע נופל ומחליק מהכביש ואנחנו נופלים
ואני מנסה לזוז ואין לי כוחות ואני צועקת ואין לי קול ואני בוכה ואין לי דמעות וכואב לי ואין לי כאב.

קמתי בבהלה ובדקתי שזה באמת הייה רק חלום,
אבל עדיין הרגשתי לא בסדר והתקשרתי לשמוע שהוא בסדר
כמובן שהערתי אותו הרי קמתי בחמש לפנות בוקר אבל הייתי חייבת לדעת שהוא בסדר.
ומאז אני מנסה לפרש את החלום
בנתיים ללא הצלחה.
רק השיר של Guns & Roses
Don't cry